שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ב (ב׳)

מה שרצה לחדש דעדים שהעידו עדות וכפי מה שהעידו הם נוגעין בעדות אף שהי' להם מגו ולא היו צריכין לשלם כל שכעת שהעידו הם נוגעין בעדות לא מקרי עדות והם בע"ד והביא מדברי הריטב"א שכתב בחידושיו לכתובות דף פ"ה גבי מעשה דאבימי שטען המלוה סטראי שהקשה הריטב"א קושית התוס' כיון דאיכא ע"א שנתן המעות שוב הו"ל מחויב שבועה וא"י לשבע משלם שהרי אינם כופרים ומכחישים העד רק שטוענין סטראי וע"ז כתב הריטב"א ובשלמא אם מחייב השליח לשלומי ניחא דנוגע בעדות הוא ואינו עד ובע"ד הוא וע"ז הקשה מעלתו דאכתי אמאי לא יהי' מקרי עד הא הי' להעד מיגו דאי בעי טעין להד"מ שלא קיבל המעות מהלוה וע"כ דסוף סוף כעת שמעיד שפרע המעות הו"ל נוגע בעדות דחייב לשלם אף שיש לו מיגו מכל מקום עד לא מקרי עכ"ד. הנה מצד הסברא אינו נראה כן דכל שיש לו מיגו שוב לאו נוגע הוא ומהראוי להאמינו וכבר אמרו בקדושין דכל שיש להם מגו נאמנים לומר אהדרינהו למלוה במגו דאי בעי אמרו אהדרינהו ללוה ואף דשם לגבי עצמם אינם נוגעין דבין כך ובין כך הם פטורים מכל מקום מצד הסברא גם במקום שאינם נאמנים כעת כל שיש להם מגו לא מקרי נוגע. ולכאורה רציתי לומר דס"ל להריטב"א כמ"ש הרמב"ן דעד הצריך מגו לא חשיב עד כלל אבל אין זה במשמע לשונו שכתב דהוה נוגע בעדות והוה בע"ד אבל באמת כוונת הריטב"א בפשיטות דאם נימא דחייב לשלומי דהוה כעין פשיעה ושינוי בשליחות אם כן אף דבאמת נאמין להשליח שפרע לו כל שלא פירש לו שפורע לו בשביל החוב ולא לקח השטר מקודם הו"ל שינוי בשליחות וחייב לשלם וא"כ מה שייך מגו אטו לא מהמנינן לי' אנן מהמנינן לי' ואפ"ה מחייבינן ליה ואם כן כל שהעד חייב לשלם שוב המלוה נאמן במגו דאף דאם העד הי' טוען להד"מ הי' פטור מכל מקום כל שכעת חייב לשלם ול"ש מגו דאנן לא חשדינן למשקר והוה כעין מיגו בדדמי שוב נאמן המלוה במיגו ולא הוה כנגד העד וכמ"ש ודוק כנלפענ"ד ברור בכוונת הריטב"א אח"כ הראה לי המופלא הנ"ל שכ"כ בספר ברוך טעם הנדפס מחדש מהרב הגאון מוה' ברוך אבד"ק לייפניק זלה"ה שדייק כן מהריטב"א ולפענ"ד אינו במשמע כלל וכמ"ש גם מ"ש דמדברי הר"ן בבקרא דכתב דהו"ל כבע"ד כיון שצריך לשלם ליתומים דהו"ל שומר שלהם ולא הוה עד והיינו ג"כ דלא שייך מגו דאנן מהמנינן ליה שאמת שתפס רק דהו"ל כפשיעה בשמירה ואם כן לא שייך מגו וזה ברור מאד