הנה הארכתי לבאר כל המאמר שם אף שאינו נוגע לענין אגב גררא אבל הראיה נראה לפענ"ד נכונה מאד ודו"ק. עוד נראה לי ראיה גמורה דשייך הוצאה ביוה"כ דהרי טלטול בשביל הוצאה הוא דגזרו כדאמרו בשבת דף קכ"ד וכ"כ הראב"ד פכ"ד משבת לחלוק על הרמב"ם דטלטול מוקצה משום הוצאה הוא דגזרו וא"כ לפ"ז יהיה מותר במוקצה לטלטל ביוה"כ דל"ש גדר הוצאה והרי מבואר ברמב"ם פ"א משביתת עשור דכל דאסור לטלטל בשבת אסור לטלטל ביוה"כ וכן מבואר בטוש"ע או"ח סי' תרי"א ועיין מג"א שם סוף ס"ק ב' וע"כ דהוצאה אסור ביוה"כ ודו"ק היטב. שוב ראיתי בראיה שהבאתי מר"ה דף כ"ה גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך וכו' וקשה הא הוצאה אינו אסור ביוה"כ באמת שראיה גדולה היא אמנם עדיין קשה הא גם מקל בעצמו בשבת לאדם חשוב אף שנשאו בידו הוה תכשיט ומכאן הבאתי ראי' למ"ש המ"א בסימן ש"א ס"ק כ"ג דבידו אסור אף שהוא תכשיט לאדם חשוב והתוס' שבת וא"ר חלקו על המ"א ולפמ"ש מכאן ראיה ברורה להמ"א דר"י בודאי אדם חשוב הי' והוה תכשיט אך עדיין צ"ע דהאחרונים הבינו מהמ"א דבידו אין אסור רק מפני מראית עין ולפ"ז הדרא קושיא לדוכתי' אבל לפענ"ד פשט המג"א מורה דהיא איסור תורה וא"כ ראי' ברורה לדבריו דברי המשנה הנ"ל ודוק
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״א (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
