שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ב׳ (ב׳)

הנה במ"ש המג"א סי' שמ"ה בשם רש"י דאין כרמלית בכלים והיינו דהוה רה"ר גמור והגאון בעל אהעו"ז בחידושיו לשבת דף ה' חולק ע"ז וכתב דהוה מקום פטור דכל שגבוה יותר מג' מבטל מתורת רה"ר דלא גרע מהזמי והיגי דמבטל מתורת רה"ר ע"ש שהאריך. ולפענ"ד ראיה ברורה להאהעו"ז ממ"ש הר"ן ריש שבת שהקשה בהא דאמרו דבעינן הנחה על מקום ד' והקשה הר"ן דהיאך משכחת לה דפחות מג' הוה כקרקע ויותר משלש הו"ל כרמלית ונדחק הראב"ד דמיירי בבע"ח שחולקין רשות לעצמן או בעמוד גבוה ט' ורבים מכתפין ולמה לא מוקי בכלים דהו"ל רה"ר ובעי רחבה ארבע דאל"כ לא הו"ל רה"ר וע"כ דכלי כל שהוא יותר מג' מבטל מרה"ר ופחות מג' שוב הוה כהזמי והיגי והו"ל כקרקע וז"ב. ולכאורה רציתי לומר דפחות מג' דהוה כקרקע הוה מתורת לבוד ובכלים לא שייך לבוד וא"כ אף להאהעו"ז קשה דלוקי בפחות מג' דבכלי לא שייך לבוד. אך באמת מלבד דתלוי במחלוקת רש"י ותוס' בכוורת ועיין מג"א סי' תק"ב אף גם דבכה"ג אפשר דכ"ע מודו דהוה כקרקע דלא מתורת לבוד קאתינן עלה ולא נפניתי כעת לעיין בזה עכ"פ על המג"א קשה כי דברי הראב"ד דחוקים לאוקמא בבע"ח וגם צ"ע דבסי' שמ"ה אינו מבואר כלל דינו של הראב"ד דבבע"ח לא שייך לומר דחולק רשות בפ"ע וגם ברמב"ם ובב"י לא מצאתי לפום ריהטא וצריך חיפוש וע"כ צ"ע: ומידי דברי זכור אזכור מ"ש המ"א שם ס"ק וא"ו דמפולש משער לשער דיש לעיין בזה אם יש לחלק בין עיר של יחיד לשל רבים וציין מהריב"ל ח"ג סי' ע"ד ועיינתי שם וראיתי כי האריך הרבה בזה הענין והנה הרמב"ם בפירוש המשנה בעירובין פ"י משנה ט' גבי מעשה דשוק של פטמין שהיתה בירושלים כתב דנחשב ירושלים כרמלית לפי שהוא עיר של רבים והיו לה פתחים ולא היתה מעורבת וכו' ומשמע דיש לחלק בין עיר של יחיד לעיר של רבים ועיין בתויו"ט שם ובפ"א מעירובין בה"ה ה"א ובכ"מ פי"ד ה"א משבת ועכ"פ מדברי כלם שם נלמוד דירושלים כשהי' בישיבתה קודם שנפרצו בה פרצות וכשהיו דלתותיה ננעלות בלילה היתה דינה כרה"י גמור כמ"ש הרמב"ם פ"א מעירובין הלכה א' בהדיא ומשמע דלא היה צריך שום תיקון כלל וכמ"ש מהריב"ל שם ודלא כרבינו יהונתן בפ"ק דעירובין שכתב דלא מועיל דלתות נעולות בלילה לאפוקי מידי כרמלית רק שצריך לעשות עמוד מכאן ועמוד מכאן וכמ"ש המהריב"ל שם באורך דלא קי"ל כרבינו יהונתן בזה ע"ש: ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש רבינו בפכ"ד משבת הלכה י"ב דאסרו חכמים לטלטל בשבת משום שלא יהיה טלטול של שבת כטלטול של חול ע"ש שהאריך בטעמים בזה ותמה הראב"ד דבשבת אמרו דף קכ"ד ע"ב אטו טלטול לאו צורך הוצאה היא ומשמע דאסרו טלטול משום גדר הוצאה וכן אמרו בדף קכ"ג ע"ב בימי נחמי' בן חכלי' נשנית משנה זו והיינו משום גדר הוצאה ומ"ה נדחק דמתחלה אסרו משום הוצאה ואח"כ כשהותרו קצת כלים אסרו השאר משום טעמי רבינו ואני אומר דמלבד דדחוק הדבר דמנ"ל לרבינו זאת אף גם דהדבר תמוה מש"ס ביצה דף י"ב דאמרו א"ה נפלגו באבנים.