ובזה ישבתי לנכון מה ששאל אותי הרב המאוה"ג מוה' דוב בעריש ני' מק"ק נאהרייב בהא דהקשו התוס' על רש"י בכתובות דף ל' במה שפירש"י לאפוקי דרנבה"ק דקאי על המשנה דאלו נערות דמחייב חייבי כריתות ולאפוקי מדרנבה"ק והקשו התוס' דאימא דאתי כרנבה"ק ושאני קנס דגלי קרא חד לח"ל וחד לח"כ וט"ז תמה הרב המאוה"ג הנ"ל דמ"פ התוספת על רש"י והא הן הן דברי הש"ס בדף ל"ה דאמר אי רנבה"ק קשיא אחותו ומה מקשה הש"ס דלמא גלי קרא וע"כ כתירוצם של התוס' וא"כ מה הקשו על רש"י ובאמת שהיא תימה גדולה על רש"י ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך ביאור גוף קושית התוס' דלמא גלי קרא דחד לח"כ דאכתי יש לומר דלאפוקי מדרנבה"ק דיש לומר דהקרא דאתי לח"כ לא אתי רק לשוגג דמהראוי שיתחייב לשלם ואפ"ה פטור לרנבה"ק מגזירת הכתוב וע"ז אתי קרא דבשוגג עכ"פ חייב קנס אבל במזיד דנתחייב בכרת פטור אף מקנס ושם במשנה דקתני הרי אלו בהכרת דמשמע מזיד ממש כמ"ש הפ"י בחידושיו בתוס' שם וא"כ ע"כ לאפוקי מדרנבה"ק וצ"ל דקושית התוס' היא דאי נימא דלרנבה"ק בשוגג חייב בתשלומין וכשיטת רש"י ואם כן ל"צ קרא על השוגג דאף בממון חייב מכ"ש בקנס וא"כ ע"כ הקרא על המזיד ושפיר הקשו לרש"י דמנ"ל דלאפוקי מדרנבה"ק דלמא גם רנבה"ק מודה בקנס דגלי קרא אבל בדף ל"ה שם דקו' הש"ס היא לר"ל וכמו דמקשה על ר' יצחק הניחא לר"י אבל לר"ל קשיא ואם כן לר"ל דפשיטא דלרנבה"ק פוטר אף בשוגג דכ"ש ממלקות וא"כ שפיר מקשה אי לרנבה"ק קשיא אחותו דלדידיה לא שייך גלי קרא דיש לומר דלא גלי קרא רק על השוגג דבממון פטור משא"כ בקנס וא"כ אכתי במזיד יש לומר דפטור לדידיה ושפיר קשה מאחותו וז"ב ודוק היטב. והנה בירושלמי דכתובות פ"ג ה"א אמרו מתניתא דרנבה"ק דרנבה"ק אומר יום הכיפורים כשבת לתשלומין ר"ש בן מנסיא אומר מחייבי כריתות כמחייבי מיתות ב"ד מה ביניהן ר"א בשם רבינא נערה נדה ביניהן וכו' על דעתי' דרנבה"ק מה שבת אין לו היתר אחר איסורו אף יוה"כ אין לו היתר לאחר איסורו ואלו הואיל ויש להן היתר לאחר איסורן משלם על דעתי' דרשב"מ מה שבת יש בה כרת אף יוה"כ יש בו כרת ואלו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
