והנה בהא דאמרו מה לחובל בחבירו שכן חייב בה' דברים ואי ממונא לקולא שכן הותר מכללו בב"ד ונתקשיתי בזה דמה מעלה היא זו ומצאתי בשיטה שם שעמד בזה. ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאמר שכן חייב בה' דברים הקשו הקדמונים בשיטה מקובצת דאם ממונא לחומרא שוב איך שייך שילקו והא שייך לומר וכי אתגורי מתגר אמנם נראה דבאמת לא מסתבר כלל דממונא חמור והיינו דלא קאמר אי ממונא חמור רק דס"ד ששוה למלקות ולזה אמר דיש לומר דלעולם בעלמא מלקי לקי ושאני חובל דחייב בחמשה דברים ולכך הוה עדיף ממונא ממלקות וע"ז אמר אי ממונא לקולא שכן הותר מכללו והיינו כיון דבהכאה שאינה שו"פ לקי ע"כ דמה שחייבה תורה בשו"פ ממון הוא משום דחס רחמנא דאל"כ מה טעם בדבר דלפעמים יהיה לוקה ולפעמים ממון וע"כ כיון דחייב בחמשה דברים שייך לומר דחס רחמנא על ממונו של נחבל ודוק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ח (י״ח)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.