והנה הרב החריף מוה' יצחק שמעלקיש ני' אמר לי בי"ב אב תרי"ג דלכאורה ח"מ ומלקות דפטור משום קלב"מ לכאורה בלא"ה לא שייך לחייבו דהא כיון דנגמר דינו למיתה תו אי אפשר לחייבו מלקות לר"ש התימני דאמר דבעי עדה ועדים לאומד וכדאמרו בב"ק דף צ"א אף לממון לא שייך לחייבו ולהשהות דינו לאחר שנגמר דינו וצ"ל דמתחלה נגמר דין למלקות ואח"כ נגמר דינו למיתה ולפ"ז זהו כשיש שני ענינים מיתה מצד אחד ומלקות מחמת דבר אחר אבל כשיש מיתה ומלקות על ד"א אי אפשר לחייבו שתים. ובזה יישב הא דאמרו במכות דף ט"ז אי דקטלה קלב"מ והקשו התוס' לוקמא בשוגג וכתבו דהוה כמתה מאיליה וע"ש במהרש"א שכתב דאינו בא כאחת והדבר תמוה דא"כ גם במזיד הרי אינו בא כאחת דהמלקות בשביל שבטל העשה והמיתה באה בשביל הריגה וע"ז אמר כיון דצריך לגמור דינו על המיתה ומלקות כאחת שוב א"א להשהותו ולהלקותו דהו"ל מענין את דינו משא"כ בשוגג דבלא"ה אין מלקין רק דהוה ח"מ שוגגין.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ח (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
