שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ח (י״ד)

והנה במחנה לוי הקשה בהא דאמר בשבועות דף י"ג אפילו תימא רבי מי לא מודה רבי בכרת דיומא דאיירי בעשה סמוך לחשיכה דא"כ איך מוקי בשבועות דף ל"ג בשהדליק את גדישו ביוה"כ דלאפוקי מדרנבה"ק דלדידיה יוה"כ פוטר מתשלומין והא כל שלא היה סמוך לחשיכה שוב יוה"כ מכפר וא"כ אינו חייב כרת ושפיר חייב בתשלומין ע"ש שהניח בקושיא וצ"ל דקושייתו דעכ"פ מנ"ל לאוקמי דמיירי סמוך לחשיכה דלמא ביום מיירי דהיה שהות עוד לכפר וחייב בתשלומין. ולפע"ד נראה עפמ"ש בירושלמי דחייב המצית על כל שבולת ושבולת יש בו התריית מיתה. ולפ"ז בשעה שהתחיל לשרוף היה יכול להיות דתצית עד הערב באופן דלא יהיה שהות ביום לכפר ושפיר פטור לרנבה"ק. אמנם לפמ"ש באמת למ"ד אשו משום חציו הוה כאלו נדלק כבר ושוב אינו חייב רק על הצתה וא"כ שוב היה לו שהות ביום לכפר אבל באמת זה אינו דניהו דהוה כאלו נדלק בבת אחת אבל מ"מ מכח גרמא דיליה הוא וא"כ כל שבולת ושבולת שנדלק עד גמירא הכל בא מכח גרמא דיליה ואין יוה"כ מכפר רק דכל מה שדלק הוה כאילו דלקו בעת ההוא אבל מכל מקום החיוב על כל שבולת ושבולת ודוק היטב כי נכון הוא לפענ"ד. ובהך עניינא דקלב"מ שהארכתי למעלה בנתחייב מיתה מכבר אם חייב בתשלומין ארשום פה מה שראיתי דבר תימה בירושלמי פרק הניזקין נסך וערבה בתחלה הוא חייב מיתה ולבסוף חייב בתשלומין התיב ר' אבא הגע עצמך הרי שהרג את הנפש ושבר הצלוחית בתחלה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין ובפני משה שם במראה הפנים ד"ה בתחלה מבואר שם דאף שנתחייב בתחלה במיתה חייב בתשלומין והוא תימה דמכל הפוסקים לא משמע כן וגם במ"ש בירושלמי הגע עצמך הדליק את הגדיש בתחלה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין הוא תימה דבירושלמי באלו נערות אמר דעל כל שבולת ושבולת יש בו התריית מיתה וצע"ג. ודרך אגב ארשום בהא דאמרו בכתובות ל"ג ממאי דמיתה חמורה דלמא מלקות חמור דאמר רב אלמלי נגדוהו לחמ"ו הוו פלחו לצלמא והוא תימה דבסנהדרין דף יו"ד נחלקו ורבא ס"ל דמלקות במקום מיתה עומדת וע"ש ברש"י ותוס' וכאן אמרינן דמלקות חמור ממיתה וזה לא נשמע וגם קשה לי מהיכן משמע ליה דמלקות חמור דלמא הא דהוו פלחו לצלמא הוא משום דכבר נודע בזהר על פסוק וישמע ראובן ויצילהו מידם דמבעל בחירה קשה להנצל ובזה פירשתי מ"ש חמ"ו הן איתא אלהנא דפלחין דיכיל לשבוזתנא מן אתון נורא ומן ידך מלכא ישזיב ועיין במג"ש בכתובות דף ל"ג בתוס' ד"ה אלמלי מה שהאריך בזה ולפענ"ד כיון דנודע דפלגי מים לב מלכים ביד ד' א"כ המלך אין לו בחירה ולכך אמרו לו ומן ידך מלכא ישזיב דכיון דאת מלכא יכול להציל מאתך דאינך בעל בחירה שוב מצאתי באלשיך בדניאל שם שכ"כ ונהניתי ומעתה עכ"פ אינו מוכח דמלקות חמור רק דמשריפה כיון שאינו בעל בחירה הי' יכולין להנצל כדאמרו דיכול לשזבותנא מן אתון נורא אבל אם הי' מלקין אותן מבעל בחירה קשה להנצל וא"ל דמחוייבין למסור עצמם אף ביסורים קשים דא"כ בלא"ה קשה היכא אמר רב דהוו פלחו לצלמא וע"כ כמ"ש התוס' דלא הוה צלם גמור וא"כ קשה טובא וצ"ע כעת. והנה בהא דאמרו בכתובות דף ל"ה ומי איכא למ"ד דח"מ שוגגין וד"א חייב והא תנא דבי חזקי' וק"ל טובא למה פריך מתנא דבי חזקי' די"ל דר"י פליג עלי' ומצינו שחולקין עליו וכבר האריכו התוס' בזה וטפי היה לו להש"ס להקשות מסתם משנה דהי' בא במחתרת ושבר את הכלים אם יש לו דמים חייב ואם אין לו דמים פטור ומטעם דהו"ל ח"מ שוגגין והרי שם בודאי גרע משאר ח"מ שוגגין דהרי לא נתחייב מיתה בב"ד רק שהנרדף יש לו רשות להרגו ואין לו דמים ואפ"ה פטור מכ"ש בשאר ח"מ שוגגין וקשה על ר"י דהוא נגד סתם משנה וצע"ג ומפני גודל הצער שיש לי כהיום ד' אמור שנת תרי"ג ד' יושיעני ברחמיו וישיבני על מי מנוחות למען תורתו ע"כ לא יכולתי לעיין בספרים אם הרגישו בזה ובשיטה מקובצת שם עיינתי ולא הרגיש דבר וצע"ג