שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ז (ח׳)

והנה לכאורה צריך להבין הא דמקשה הש"ס כל כך בפשיטות למ"ד דאורייתא האיך אתי נשואין דרבנן ומפקעי לנדרא דאורייתא ומאי קושיא הא כבר כללא כייל המלמ"ל בהרבה מקומות ומהם בפ"ב מנערה הלכה ה' דכל היכא דהתורה כתבה סתם כגון גבי אונס דכתיב ולו תהיה לאשה סתם ודרשינן הראויה לקיימה ומ"ה ממילא כל שאינה ראויה לקיימה אף אם אינו רק מדרבנן על כל פנים אינה ראויה לקיימה וכ"כ בפ"ז מתרומות דאף אם נטמא בטומאת דרבנן מקרי נתחלל ע"ש שהאריך ולפי זה קשה גם כאן כיון דמדרבנן מקרי בעל ואישה יפירנו כתיב כל דהוה אישה וצ"ל דזה דוקא בכל מקום דמדרבנן על כל פנים הוא איסור דרבנן שאי אפשר לשנותו אבל כאן הנשואין דרבנן אפשר שתמאן ולא יהיה מקרי בעלה אף מדרבנן בכהאי גוונא אינו בכלל דאורייתא דאישה יפירנו וז"ב הן אמת דעדיין קשה לפמ"ש הרמב"ם דאב והבעל א"צ הפרה כלל רק כל שאמר טלי אכלי טלי שתי הו"ל כהפרה שהם ברשות הבעל והאב ואם כן בזה נראה לפע"ד ברור דכל שהם נשואין דרבנן אם כן הן ברשות הבעל לכל דבר וממילא לא איכפת לן דכל שאומר טלי אכלי מותרת לאכול דבשלמא כשאומר לשון הפרה א"כ בזה כתיב אישה יפירנו אבל כשאומר טלי אכלי זה אינו רק מתורת רשות אבל זה אינו דגם זה הוא בכלל הפרה דקרא וא"כ לא עדיף מינה ואולי הרשב"א דהקשה דהו"ל ספי בידים והמלמ"ל תמה דזה לא מקרי ספי בידים וכמו שנראה מלשון התוס' ע"ש ולפמ"ש משמע ליה להרשב"א דמיפר לה בכל לשון ואם אומר לה טלי אכלי הו"ל כספי בידים בודאי דבשלמא בהפרה אינו אומר שתאכל רק שמיפר לבד משא"כ באומר טלי אכלי והיא צריכה לאכול על פיו וז"ב לפענ"ד. והנה עוד פש גבן לבאר דברי הרמב"ם בפ"א מנדרים שדעתו דבהגיע לשנת י"ג ויום אחד ובבת לשנת י"ב ויום אחד אף שלא הביאו שתי שערות נדריהן נדר והמלמ"ל תמה עליו דבנדה דף מ"ה אמרו אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא.