ובזה מיושבין היטב דברי הר"ן באלפסי ריש יומא שכתב להוכיח מסוגיא הלז דבדרבנן מותר לספות בידים מהא דאמרו אי דרבנן דרבנן ותמהו האחרונים דמה ראיה הוא מזה דאם נימא דהוא דרבנן שוב יכול להפר כדאמר אי דרבנן דרבנן ולפמ"ש אתי שפיר דעדן יקשה דהא לא נדרה על דעתו עכ"פ והוא ספי לה בידים וע"כ דבדרבנן לא אכפת לן. ובזה מיושב היטב מה דקאמר הש"ס כדר"פ דאמר כל הנודרת והקשו בתוס' דאמאי לא קאמר אלא. ולפמ"ש אתי שפיר דגם בהס"ד הוה ידעינן מהא דכל הנודרת רק דהוה ס"ד דבדאורייתא לא מועיל כקושית התוס' דהתורה לא אמרה שיפר דהוה ס"ד דמש"ה נודרת על דעתו משום דהתורה אמרה שיוכל להפר וע"ז משני דאדרבא מש"ה אמרה תורה שיפר הואיל ונדרה ע"ד בעלה וא"כ גם זו נודרת ע"ד בעלה ויוכל להפר וכמ"ש התוס' ודו"ק היטב.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.