שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״נ (ז׳)

והנה חכם אחד מפה הראני דברי התוס' בגיטין דף מ"א ד"ה הקדש שכתבו דלאביי כיון דמשתמשין באצטלא לעשות כל חפצם ואם מכרוה לא טרפה מלקוחות ומסלקי לה בזוזי אמרינן מכאן ולהבא הוא גובה וע"ז תמה דבאצטלא שלה המכר בטל דיכולה לומר שבח בית אבי אני נוטל ואף הבעל יכול להוציא כמ"ש התוס' שם ד"ה אשה. ובאמת שלכאורה יפה שאל. אבל נראה דס"ל להתוס' דבחיי בעלה אף שהמכירה אינה מכירה מ"מ כל שמכרוה יכולין לסלקי לה בזוזי כל שלא מחתה ועכ"פ לא גביא למפרע רק מכאן ולהבא ודוק. והנה בהא דאמרו בשבועות דף י' ע"ב דפריך ר"ח וכי קדושה שבהן להיכן אזלא וע"ז פריך לי' מקטורת ומשני דקטורת שאני דקדושת דמים היא ולכאורא מבואר דיש חילוק בין קדושת הגוף לקדושת דמים דקדושת דמים פקעה מיהו אין ראיה דשם לא פקע בכדי רק שחללו על מעות האומנין ואדרבא משם ראיה דגם קדושת דמים לא פקעה בכדי ועיין פט"ו ממעה"ק ברמב"ם וראב"ד מה שנחלקו בזה אך בגוף הדבר שתפש שם הש"ס לדבר פשוט דקטורת מקרי קדושת דמים הוא לכאורה תימה דלמה לא תהי' קדושה קדושת הגוף כמו קרבנות ומ"ש רש"י דאין בה קדושת הגוף רק קדושת דמים שלקחה מתרומת הלשכה אתמהה דאדרבא לפי שלקחה מתרומת הלשכה מהראוי שיתקדש קדושת הגוף. והנה הרשב"א בתשובותיו ח"א סי' ל"א נשאל בזה דמ"ש מתמידין דנקרב ע"ג המזבח דקרי להו קדושת הגוף וגם קטרת נמי נקרב ע"ג המזבח והרשב"א כתב דזו כ"ע היא דקטורת אינו רק קדושת דמים כדאמרו בשבועות שם ונתן שם הטעם דהוה כמו מנחות ונסכים דעד שלא קדשו בכלי דיש להם פדיון כדאמרו במנחות דף ק"א וכתב שם טעם דבעי מנחות ונסכים כלי וקטרת נמי אפשר משום דכתיב כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת ודבריו תמוהין דניהו דבכל אלה מצינו דבעי כלי אבל מנ"ל דלא מתקדש בקדושת הגוף עד שיהי' בכלי ומכ"ש בקטרת דניהו דכתיב כף אחת דאין ראי' כמ"ש הרדב"ז בתשובותיו ח"ב סי' תרצ"ז לתמוה על הרשב"א הנ"ל די"ל דלא היו יכולין לקחת ביד והביאו בכף ועוד הקשה דשאני התם דהי' קטרת של יחיד ולכך צריך כלי אבל קטרת של ציבור דבא מתרומת הלשכה ונתקדש קדושת הגוף קודם שהגיע לכלי כמו קרבנות ע"ש שכתב ליישב ע"פ קבלה ואנו אין לנו עסק בנסתרות ועפ"י הנגלה מבואר דקטרת אתי לכפרה. אך לפענ"ד נראה דבר חדש דשאני קרבנות שהוא כלו ביחד שייך לומר דהוא קדוש קדושת הגוף אבל קטרת שהוא מחובר מחלקים רבים וממינים רבים וא"כ כ"א בפ"ע כשנקח מתרומת הלשכה לא חל עליו קדושת הגוף דלא שם קטרת מלי' עד שיתחברו כל המינים ביחד וא"כ לא הי' בו רק קדושת דמים שנקח מתרומת הלשכה וא"כ אף שיעשה אח"כ ביחד כל עוד שלא יצרפם הכלי לעשותם יחד לא מקרי צירוף ולא נתקדש קדושת הגוף ומעתה ז"ש הרשב"א דנפקא לי' מכף אחת דדרשו בחגיגה דף כ"א דהכתוב עשה כל מה שבכף אחת ועיין בתוס' שם מ"ש בשם רבינו ניסים גאון ז"ל דהכלי מצרפם לעשות אותם אחת לקדשם וא"כ כל עוד שלא הי' בכלי לא נתקדש קדושת הגוף וז"ב מאד מאד לדעתי וה"ה מנחות ונסכים שיכול להיות כל אחת בפ"ע רק שהוא חברם יחד וכל עוד שלא נתקדש בכלי מי עשה אותן אחת ודוק שוב נזכרתי שש"ס ערוך הוא מנחות דף ט' בחביתי כה"ג אי נתקדשה לחצאין אף בכלי ואנן קי"ל דלא נתקדש לחצאין וא"כ הדברים ק"ו דאף למ"ד דנתקדש לחצאין היינו בכלי דשייך עכ"פ צירוף רק שהם שני כלים וגם אותו חצאין נקרב בפ"ע אבל כל עוד שלא נתקדש בכלי לא חל קדושה לחצאין ולא שייך קדושת הגוף ות"ל כוונתי אמת לאמיתו ועיין בתוס' שם בשבועות דף י"א ד"ה מכל מקום מה שחלקו בין אמר יהא לקטרת לא חל קדושת הגוף משא"כ אם אמר יהא קטרת דחל והדברים סתומים. ולפמ"ש יש לומר דלאחר שנכתשו במכתשת ונתחבר ואמר אח"כ יהא קטרת אפשר דנתקדש דאף אם נימא דמכתשת לא מקרי כלי ואינו מצרף מ"מ דיבורו אח"כ מצרף כל שכבר נכתש ונתערב ביחד ודוק ועיין מלמ"ל פ"ב מהלכות כלי המקדש הלכה ח' שכתב שהי' צריך לעשות כל המנה ביחד כמו חביתי כ"ג שאינה קדושה לחצאין ע"ש וא"כ מכ"ש בעוד שלא נעשה בכלי דלא נתקדש ודוק היטב כי הוא נחמד ונעים ת"ל. ובזה נראה לפענ"ד הא דנסתפקו בש"ס אי מכתשת קדוש קדושת הגוף או לא תלוי במ"ש התוס' בחגיגה בשם רבינו ניסים גאון שהקשה הא דתנן נתפזרו הגחלים מכבדן לאמה והא קדשי וכתבו לתרץ או דכלי אינו מצרף רק מה שצריך לו או שהכלי של כסף שלא היו מכניסין על המזבח והי' מערה ממנה של זה בזה לא היה מקדש ע"ש ובמהרש"א ולפ"ז ל"מ לפי תירוץ הי"מ דכסף לא הי' מקדש לפי שלא הי' מכניסין א"כ ראוי שלא יקדש המכתשת דבזה לא היו מכניסין למזבח כלל אך גם לתירוצם דכלי אינו מצרף רק הצריך לו א"כ כיון דבהמכתשת היו מפטמין בכל שנה יותר משלשה מנים יתרים א"כ זה לא נתקדש ולא הוברר מי היתר ומי הצריך ול"ש שיתקדש במכתשת