שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ט (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אך אמרתי לו שיש לפשוט הדבר ממ"ש הריב"ש דהזמה שלא בפניהם פסולים מיהא הוה הראשונים והם השיגו דמקרי הכחשה גמורה ושתיהם כשרים. ולפ"ז יקשה הא הראשונים העידו עדות שאתה יכול להזימה דהא יכלו להזימם בפניהם והשנים העידו שלא בפניהם וא"כ עדותן הוה עדות שאי אתה יכול להזימה דהא אף כשיזימום לא יענשו בגוף וממון כל שהעידו שלא בפניהם וכל עיקר עדות שאתה יכול להזימה היינו באופן שיוכל לקיים דין הזמה וא"כ שוב מהראוי להאמין לראשונים שהעידו עדות שאתה יכול להזימה טפי מהשנים וע"כ דכל שא"צ עדות שאתה יכול להזימה בממון נאמנים השנים כמו הראשונים וזו ראיה נפלאה לפענ"ד ודו"ק היטב. והנה בחידושי כתבתי בהא דהקשה התומים בשם הגאון מוהרח"י גבי פלוני רבעני דלשיטת הרמב"ם פח"י מעדות ה"ב דהכחשה עם הזמה ל"מ ובעינן שיהיה הזמה בלבד מבלי הכחשה הא בפלוני רבעני הוה הכחשה עם הזמה ביחד. ואמרתי בזה בחידושי לטוש"ע סי' ל"ח דבר חדש דהנה רבא אמר בב"ק דף ע"ג ע"ב עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחלת הזמה היא והיינו דה"א כיון דהוכחשו מקודם שוב בטל כל העדות ואין כאן מקום להזמה לזה קמ"ל דהכחשה תחלת הזמה היא וא"כ הוה כאילו הוכחשו ולבסוף הוזמו וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם פח"י מעדות הלכה ד'. ובזה אני אומר דבר נחמד דלכך צ"ל דהוה הכחשה עם הזמה ל"מ דהרי העדים המזימים הוה עדות שאילה"ז דהרי המזימים אינם נאמנים רק על מה שהוזמו אותם שלא הי' עמהם דעל גופן של עדים מעידין אבל מה שמכחישין את הענין הלוואה או הרציחה וכדומה ע"ז הוה תרי ותרי וכמ"ש הטור סי' ל"ה והרמב"ן בפירושו לתורה ועלח"מ פח"י ה"ב ולפ"ז אם יזימו אותם המזימים אז לא יהי' בגדר הזמה דהרי באמת כבר הוכחשו השנים הראשונים ושוב ל"ש הזמה וכאן לא שייך דהכחשה תחלת הזמה דע"כ לא שייך זאת רק היכא שבשעת הכחשה לא הי' נאמנים עכ"פ מספק א"כ הוה אתחלתא דהזמה אלא שלא נגמרה ונפסלו מספק ואח"כ נפסלו לגמרי אבל כאן בעת שהוכחשו מהראשונים הי' הם נאמנים דהרי הי' הכחשה עם הזמה והרי אם נימא דאף שיש הכחשה עם הזמה ג"כ מקרי הזמה ונאמנים האחרונים א"כ אז בעת ההכחשה לא הותחלה ההזמה בשום פנים דאדרבא הם הי' נאמנים רק אח"כ כשהוזמו אז נתגלה למפרע דהמזימים נתכחשו ושוב אין כאן מקום להזמה דהרי כבר נתכחשו ולענין ההכחשה באמת גם אז נתכחשו ורק שלא האמננו להם אז וא"כ לא שייך הזמה דהתורה רצתה שיהי' מוסר גופן של עדות כדדרשינן במכות והרי כבר הוסר גופן של עדות בעת הלז וז"ב מאד. ובזה מיושב היטב הקושיא מפלוני רבעני דשם לא נתכחשו מתרי וא"כ ניהו דממילא היה הכחשה עם הזמה מה בכך מ"מ לא הוה הכחשה דתרי ותרי ושפיר הוה עדות שאילה"ז ובזה מיושב קושית המהריב"ל ממיפך והזמה דגם שם הוה הכחשה עם הזמה. ולפמ"ש אתי שפיר דשם לא הוה עדות שאילה"ז דשם מיירי כשעמד בדין וכדמוקי לה התם דאל"כ לא הוה גברא בר חיובא וכל שהזימו להמזימים שוב נשארו הראשונים נאמנים בעדותם כמו שהעידו העדים בפני הב"ד הראשון שכבר נתחייבו בב"ד ול"ש כאן דהוה עדות שאתה יכול להזימה ודו"ק. והנה הר"ן בפ"ב דכתובות גבי הא דאמרו בשני עדים שחתומים בשטר ומתו דשנים מן השוק העידו דכתב ידם הוא זה אבל פסולים הי' דאינם נאמנים כשכת"י יוצא ממקום אחר והקשה הר"ן דנהמני לעדים במיגו דאי בעי פסלו להעדים הראשונים וקשה היאך יועיל הא אינם נאמנים לפסול הראשונים שלא בפניהם דהם כבר מתו ומזה ראיה להריב"ש דכל שאין נ"מ לענין עונש וכדומה נפסלו אף שלא בפניהם וצ"ע.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.