שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ח (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הא"מ הקשה שם דהיאך שייך חשש סמפון הא התוס' בכתובות דף ע"ב הקשו דאיך שייך סמפון הא קדשה וכנסה סתם וכתבו דאף בסתם צריכה גט מדבריהם או מדאורייתא מספק ולפ"ז הא ס"ל לריש לקיש דאנדרוגינוס שהוא ספק מאכיל בתרומה בזה"ז וא"כ כאן שהוא ג"כ ספק שמא לא יקפיד א"כ איך חיישינן לסמפון ע"ש ולפענ"ד נראה דהנה בקידושין דף יו"ד ע"ב הביא הש"ס פלוגתא דבן בג בג וריב"ב אי ארוסה אוכלת מן התורה בתרומה ודרש בן בג בג ק"ו משפחה דשפחה לא שייר בקנינו אבל הכא שייר בקנינו ופירש"י דעדיין מחוסר קנין דמחסר המסירה לחופה לענין ליורשה ולטמא לה ולפ"ז צ"ל לדידן דקיי"ל באמת דמן התורה אכלה ארוסה בתרומה ורק מדרבנן משום סמפון וסמפון בעבדים ליכא צ"ל דל"ש לדחות דהכא שייר בקנינו דכל הקנין שהי' יכול להיות בכסף קידושין הי' בה וכעין דאמרו בגיטין דף מ"ג הכא שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו והיינו משום דכל דעשה כל הקנין שהי' יכול להיות בו לא שייך שייר בקנינו ערש"י שם וה"ה בזה. אך לפ"ז יש לומר סברא נכונה דזה החשש של סמפון דבאמת מה"ת לחוש לסמפון דל"ש ורק דכל שאפשר שיקפיד ויתבטלו הקידושין והנשואין שוב שייך שייר בקנינו וא"ל דעשה כל הקנין רק שצריך עוד קנין דזה דוקא היכא שזה הקנין א"א להתבטל ורק שחסר עוד קנין אחר המשלים ל"מ שייר בקנינו אבל כל שיש חשש שיתבטל הקנין בזה ודאי לא מועיל הקנין הגרוע והוה כשייר בקנינו שבקנין הלז יש חשש שמא ימצא סמפון אבל בחופה שודאי יבדקנה מקודם ליכא חשש סמפון. ומעתה מיושב היטב קושית הא"מ דכל דאיכא חשש סמפון שוב לא הוה קנין כספו דשאני עבד דלא שייר בקנינו דסמפון בעבדים ליכא משא"כ כאן דשייר בקנינו משום חשש סמפון וז"ב. איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמר רב מסירתה לכל חוץ מתרומה ומחשש סמפון והא שם כיון דהוה מסירתה לכל שוב הוה לא שייר בקנינו וא"כ אמאי לא תאכל בתרומה דליכא חשש סמפון דהא אינו רק ספק וצ"ל דהא באמת כבר הקשה המג"ש והפ"י דאמאי הוה מסירתה לכל הא שייך חשש סמפון גם לענין ירושה וטומאה וכתבו כיון דכבר מתה לא חיישינן לסמפון וסמכינן ארובא. ולפ"ז כיון דאם חיישינן לסמפון שוב איכא חשש גם לענין גוף הקנין של המסירה א"כ הוה שייר בקנין וז"ב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.