שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ח (י״א)

ולפמ"ש אתי שפיר דקמ"ל בזה דלעולם היא ברשות אב אף שאירע אונס דכל שפטור ממזונות שוב אסורה לאכול בתרומה דשייך סמפון ושמא ישקה ודוק הן אמת דלכאורה הוה ק"ל למה לא תאכל בתרומה מידי דהוה אשכר פרה מכהן דמאכילה כרשיני תרומה ואף דשייך גזירה משום שמא ישקה וסמפון כל דאוכלת משלו הוה קנין כספו והישראל לא נהנה כלל דהא אוכלת משלו וא"כ מותרת לאכול בתרומה וזה היתה שיטת משנה ראשונה וב"ד של אחריהן אמרו דמ"מ שייך סמפון ושמא ישקה ודוק. והנה בהא דאמרו בכתובות דף כ"ז זכורני כשאני תינוק וכו' והאכילוני בתרומה שאל אותי תלמידי המופלג כמר סענדיר ני' שורשטיין דהא בב"ק דף קי"ד מוקי לה בתרומה דרבנן והרי קטן מותר לספות לו בידים איסור דרבנן. והנה אם נימא דהנאה של כילוי אסור בתרומה א"כ כאן אפשר דמקרי הנאה של כילוי ואסור להאב לעשות כן דהוא נהנה ואף אם נימא דמה שהאב נהנה אינו הנאה של כילוי ומותר מ"מ נראה לפענ"ד דכיון שאמר שהטבילוהו לאכול בתרומה לערב והי' חביריו בדילין הימנו ש"מ דהי' כהן דאם עשה איסור רק שמותר לספות לקטן למה טבל אותו וחבירו בדילין ממנו ושפיר דייק דכהן הוא וז"פ ועיין בט"ז אהע"ז סי' ג' שכתב דמה שהזכיר שהטבילוני הוא משום דבעי כוונה לתרומה וקטן אין לו כוונה ודוקא ע"י אב מועיל הטבילה ודפח"ח ע"ש וא"כ מזה מוכח שהיה לצורך תרומה שהוא כהן דאם לא כן סגי בסתם טבילה ומזה נסתר מה שאמר העלם הנ"ל דלמא היה הטבילה כדי שלא יטמא התרומה ואסור להפסיד תרומה בידים. ולפמ"ש א"כ לא היה צריך להטבילו דוקא ע"י אביו ודוק. והנה בהא דאמר שמואל לירושתה הקשה הפ"י דמה מועיל מחילה בדבר שממילא והנה לכאורה הי' נ"ל שהוא מתורת סילוק ובזה א"ש דהא קשה היאך שייך מחילה בדשלבל"ע וע"כ דהוא מתורת סילוק ומועיל אף בדבר שלא בא לעולם וכמ"ש הסמ"ע סימן ר"ט ס"ד.