מה שהארכת בענין מיגו נגד עדים פסולים אי אמרינן הנה כבר דשו בזה האחרונים ולמען כבודך ולמען למודך אמרתי להעתיק לך מ"ש בזה לפענ"ד להביא ראיה דלא אמרינן מיגו במקום עדים פסולים וכמ"ש הרא"ש דהנה התוס' ביבמות דף קי"ט ע"א הקשו בד"ה אמאי דלמה לא תהא נאמנת באומרת ניתן לי בן במדה"י ומת בעלי ואח"כ מת בני במגו שהיתה אומרת שעדיין בנה קיים ואז היה הרוב דמתעברות ויולדות וכתבו דמיירי דאיכא עדים שמתו שניהם דהשתא א"י לומר דעדיין בני קיים ודבריהם תמוהים דאם כן אי חזקה שהי' לה בן ואין כאן פה שאסר פה שהתיר ואמאי נאמנת באומרת מת בני טפי מאומרת מת בעלי ואח"כ בני וכבר התעורר בזה המהרש"א והניח בקושיא והאחרונים תמהו דאדרבא הדין ראוי להיות להיפך דביש עדים שמתו שניהם א"כ באומרת מת בעלי ואח"כ בני מהראוי להאמינה שהרי העדים ידעו עכ"פ שהי' לה בן משא"כ להיפך במת בני ולפמ"ש א"ש דבאמת אין כאן עדים כשרים רק פסולים וא"כ לא נתחזקה עפ"י עדים רק שהתוס' כתבו דמיגו אין לה דעכ"פ יש כאן עדים פסולים ול"ש מיגו וא"כ מכאן ראיה ברורה דלא אמרינן מיגו במקום עדים פסולים.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.