שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ב (ב׳)

מ"ש לתמוה על השאג"א שהביא דברי הרמב"ם והראב"ד אם הותרה כלאים שלא בשעת עבודה וכתב לחלק דבג"כ מהני לב ב"ד מתנין להוציא לחולין משום דהוא איסור הבאה ע"י אדם מהני לב ב"ד מתנה אבל איסור כלאים שהוא איסור הבא מאליו לא מהני לב ב"ד מתנה וע"ז הקשה מעלתו מהא דפריך הש"ס ביבמות דף פ"ט ע"ב וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מה"ת ומה קושיא הא גם כאן הוה איסור הנאת הבאה ע"י אדם דתרומה קדוש ע"י אדם ולב ב"ד מתנה ודומה ממש לבג"כ. הנה לפענ"ד ל"ק דלב ב"ד לא שייך רק בדבר שהוא של ציבור אבל בדבר שהוא של יחיד לא שייך לב ב"ד מתנה כמ"ש המגיה במלמ"ל פ"ד משקלים יעו"ש ובגליון שם הארכתי בזה וא"כ לק"מ דתרומה לא שייך לב ב"ד מתנה כיון דאינו בכללות ציבור ומ"ש על דברת השאג"א מנזיר דף כ"ט דמקשינן נקיבה לזכר וע"ז הקשה דאכתי קשה לשיטת הרמב"ם מה מקשינן נקיבה לזכר הא שאני זכר דשפיר בא על הספק משום דאשם תלוי בא על הספק כמ"ש הט"ז והמג"א סי' א' ולכך יכול להביא דאף שהוא ספק מ"מ יכול להביא מתורת נדבה משא"כ בחטאת העוף דנקיבה דאינה באה בנדבה.