שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״מ (י״ב)

והנה בש"ק בא תרח"י ח' שבט הגיעני מכתב מהרב מוה' מענדיל ני' ראבד"ק זבאריז ובשולי המכתב הביא מה שנשאל מלבוב מחכם אחד במ"ש התוס' בביצה ל"ד ע"ב ד"ה ואומר שהביאו בשם הירושלמי שהקשה מחלפא שיטתי' דב"ש דר"א שמותי הוא וע"ז הקשה דהא בדף יו"ד גבי מת ב"ש ל"ל ברירה ואילו ר"א ס"ל בביצה דף ד' גבי ביצה תאכל היא ואמה דיש ברירה כפי המבואר בחולין י"ד. והנה אף שקושיא זו יש ליישב עיין עירובין דף ס"ח ובתוס' ד"ה תניא אבל קושית מעלתו הן קושיות גדולות דמצינו בכמה מקומות דר"א לא ס"ל כב"ש בריש ברכות ר"א דריש בשכבך וב"ש בדף י"א גבי לימא קרא בבקר ובערב ס"ל כר"י כמ"ש התוס' ברכות דף ב' ע"ב גם בריש נדה אמרו ב"ש כל הנשים דיין שעתן ור"א ס"ל התם דרק ד' נשים דיין שעתן ובעירובין דף ע"ז פריך מהא דרבי עבד כר"א ומה קושיא דהא לא קיי"ל כב"ש גם בפ"ק דסוכה מצינו ב"ש ור"א כלהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינן וכעין זה פ"ק דחגיגה אלמא דלאו חדא נינהו ב"ש ור"א ובגיטין פ"ב הקשו התוס' בשם הירושלמי לר"א לתני ט"ז נשים שפוטרות צרותיהן ומה קושיא דהא ב"ש מתירין הצרות לאחין בפ"ג דיבמות ועוד ב"ק יצאה דהלכה כב"ה והלכה כר"א ויהי' הקולות סתרי אהדדי והתוס' הקשו בכמה מקומות למה לא קי"ל כר"א בשביל הב"ק זהו תורף דבריו ובאמת שהן קושיות עצומות. אמנם באמת לפענ"ד זה ודאי דר"א לא סבר תמיד כב"ש דהרי באמת ר"א לא אמר מעולם שלא שמע מפי רבו והרי רבו ר"ע כב"ה ס"ל ועיין תוס' ב"מ דף ל"ז ע"ב דר"ע לא היה מתלמידי ב"ש וא"כ אף דר"א הי' גם מתלמידי ב"ש מ"מ לא ס"ל תמיד כב"ש דהרי ר"ע ודאי היה רבו ולא אמר מעולם דבר שלא שמע מפי רבו. אמנם כאן מה דפריך הירושלמי מחלפא שיטתי' דב"ש ור"א שמותי הוא היינו משום דחכמים דר"א היינו ב"ה כדפריך הירושלמי תיכף אח"כ מחלפי שיטתי' דב"ה וא"כ שוב ר"א כב"ה ודאי לא ס"ל וא"כ ע"כ דס"ל כב"ש שהרי היה מתלמידי שמאי וא"כ שוב שפיר מחלפא שיטתי' דב"ש אבל בעלמא כל שאפשר דס"ל כב"ה אין קושיא על ר"א דר"א שמע מפי ר"ע ור"ע הלך כשיטתי' דב"ה וז"ב כשמש והוא כלל חדש