שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״מ (י״א)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה דרך אגב אבאר מה שהאריך בשו"ת עבוה"ג במה שנוהגים הסופרים להתנות בשעת העבוד שמתנים על סת"ם וגיטין דהא אין ברירה יעו"ש ובשו"ת נט"ש מ"ש בזה והנה הרב מוה' שמעון ני' אבד"ק חירוב אמר אלי בהיותי עמי בצוותא חדא בטריסקאוויטץ תרט"ז ב' חקת דלדעתו בלא"ה לא שייך הזמנה לקדושה דהרי מזמין לקדש ולחול דגט הוא חול ואיך יתכן הזמנה שיזמין לקדש ולחול והרי הוא כבראשונה שג"כ היה עומד לכך והשבתי כיון דכל דצריכין עיבוד זה הזמנה לקדושה וזה הזמנה למצוה שצותה התורה שגט צריך עיבוד לשמה א"כ בענין זה נקרא הזמנה וגם נראה דהזמנה דקדושה הוא שכל דבר קדש צריך מחשבה להכינו וכעין דאמר הכנה דרבה ששבת ויו"ט צריך הכנה וא"כ כל שמחשב להזמינו לשם קדושה מה בכך דמזמין לגט ג"כ מ"מ עכ"פ חשבו לשם קדושה וסגי בזה אף שלא רצה להקדישו כלו וקודם הזמנה היה עומד דוקא לחול וע"י הוא מכינו לקדש ודו"ק וז"ב
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.