שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ח (ד׳)

והנה מ"ש כבוד א"מ הגאון ני' לפרש דברי הש"ס עפ"י תר"ל לפענ"ד לא מצינו בש"ס שיהיה דנין עפ"י תר"ל ואף שהב"ח מצא קצת סמך בדברי הש"ס ריש נדה אבל לא מצינו שישתמשו בזה. אך לפענ"ד נראה העיקר דהנה הקשו לר' אמי מהמשנה דאו שחסרה ובאמת שהתוס' ורש"י כתבו דלעיל משני דלר"ש איצטריך אמנם לפ"ז כיון דר"ש אמר דכל נקב שיש בו חסרון מגרע גרע ולא בעי ניקב לבית הסמפונות א"כ ממנ"פ טריפה כאן אם משום חסרון או מפני נקב דעכ"פ המשנה יתפרש כחד מנהון או מפני נקב והיינו דכל שיש חסרון חיישינן טפי שמא ניקב דהא חזינן דלא בעי שתנקב לבית הסמפונות ומכ"ש לפמ"ש הט"ז דעכ"פ יש חזקה רעה להנקב ולפ"ז שפיר אמר דהם ידעו מאיזה טעם הכשירו אם משום דסברי דחסרון מבפנים ל"ש חסרון או דל"ח לנקב כלל ושפיר הכשירו אבל אנן יש לפנינו קושיא מהמשנה וצריכין אנו לישבה עפ"י אחד משני דרכים וא"כ ממנ"פ יש להטריף כל שנמצא מחט בפנים כמו בריאה דטריפה או משום חסר או משום נקב והם הי' יכולת בידם שלא לחוש להמשנה. עוד יש לומר דבאמת ר"י וחביריו הכשירו ור"ל וחביריו טרפו וא"כ הוה ספק השקול ומ"ש רש"י דקי"ל כר"י נגד ר"ל אמת הוא אבל כאן יש חביריו שמסכימים לזה והנה כבר נודע מ"ש המהרי"ק דרבים מקרי אף שמסכימים משני טעמים ולפ"ז המשנה שלפנינו יש שני פירושים או שמטרפת משום חסרון או משום נקב ולר"ש וא"כ אם נימא דר"י מכשיר משום דס"ל דחסרון מבפנים ל"ש חסרון א"כ שוב לא הוה המשנה דלא כוותי' די"ל דהמשנה מטרפת אם ניקבה אבל אם נימא דמכשיר בשביל נקב עכ"פ המשנה מטרפת אף דלא מטעמי' רק לר"ש אתיא עכ"פ רבים המסכימים לזה ולפ"ז זה שאמר הם ידעו מאיזה טעם הכשירו וא"כ לא הוה רבים לענין חסרון מבפנים אבל אנן מסופקין מאיזה טעם הכשירו ואם הכשירו בשביל דל"ח לנקב עכ"פ המשנה מטרפת וקי"ל כר"ל וחביריו ודו"ק כי קצרתי והכוונה מפולשה דאם נימא דהמשנה מטרפת בשביל חסרון בפנים אז ממנ"פ יש רבים המסכימים להטריף ואף אם רשב"ל וחביריו הטריפו בשביל חשש נקב עכ"פ המשנה מטרפת ומכ"ש אם גם ר"ל מטריף בשביל חסרון מבפנים אבל אם נימא דכ"ע ס"ל דחסרון מבפנים ל"ש חסרון רק דאתיא כר"ש והיינו דוקא באם ניקבה בודאי לא בעי שתגיע לבית הסמפונות א"כ שוב אין ענין המשנה להך דר"ל דר"ל מטריף או משום חסרון או משום חשש נקב ולהמשנה ל"ח לניקב ושוב מהראוי לפסוק כר"י נגד ר"ל וא"כ לכך לא יכול להכשיר דלא נודע מאיזה טעם הטריף ודו"ק היטב. עוד י"ל דבאמת הוה ספק בחסרון ידיעה ול"ש ספק ככל ספק חסרון ידיעה והנה הפרמ"ג חידש דבספק חסרון ידיעה שנאבד אז הוה הספק לכל העולם ול"ש ספק חסרון ידיעה והנה הט"ז חידש בסי' צ"ח דאף בספק חסרון ידיעה לכל העולם אם הספק הוא אם מותר או אסור אז מתירין משא"כ כשהספק באיזה שיעור נשער ע"ש ולפ"ז נצרף פירוש הרמב"ן עם פירש"י והי' לאחדים דהנה אנן מסופקים אם כשר או טריפה והוה ספק בחסרון ידיעה ולפ"ז כשנחתכה הכבד וא"א לדעת לכל העולם הי' כשר אבל באמת זה כשידענו טעמן של הראשונים א"כ ידענו שהספק הוא לכל העולם אבל אנן לא ידענו מאיזה טעם הכשיר אם מכח חסרון בפנים או מטעם דחשו שמא ניקב ואתאי והנה עד"מ אם ידענו שהוא בשביל חסרון בפנים ואנן קי"ל עד"מ דחסרון בפנים שמיה חסרון א"כ שוב אין כאן ספק לכל העולם אבל אם הוא עד"מ בשביל דחיישינן שמא ניקב וזה הספק הוא לכל העולם א"כ כל שנחתכה הי' מותר דהספק כולל לכל אדם וא"כ לכך א"א להכשיר דדלמא הטעם משום חסרון בפנים וזה לא הוה ספק לכל עולם דאותן המטריפין ס"ל דחסרון בפנים שמי' חסרון והוה טריפות ברור דא"כ אין לנו על מה לסמוך ודו"ק היטב