ומה שנראה לפענ"ד למצוא היתר הוא דבאמת בנאבדה הריאה בלי בדיקה דעת הרבה גאונים להכשיר א"כ אף דאנו מחמירין אם אינו הפסד גדול היינו כשלא נבדק כלל אבל כל שנבדק ויש ספק כגון שתי כתי עדים המכחישים זא"ז כשר וכמ"ש הש"ך ס"ק מ"ב באורך כיון שקיים הבדיקה ולפ"ז כאן דבדק מבחוץ ולא מצא שום תמונה ורושם מהסירכא וא"א לו לעשות יותר דגם אם יבדק שנית לא ימצא וכעין שכתבו התוס' בפסחים דף יו"ד בבדק ולא אשכח דמה יעשה גם כשיבדקנו שנית לא ימצא וא"כ שוב הוה כנאבדה בלי בדיקה דכשרה ועיין ש"ך ס"ק ח' כנלפענ"ד למצוא קולא אבל לדינא מ"מ קשה לסמוך ע"ז דשם לא מיירי רק שנאבדה ולא ראינו שום ריעותא דא"צ בדיקה מדינא רק מחשש מיעוט המצוי אבל כאן דהרגיש בפנים סירכא א"כ יש ריעותא וצריך הבדיקה לברר הספק וא"כ שוב לא כשר בלי בדיקה ובירור. אמנם יש לומר דהרי גם בתרי ותרי יש עכ"פ ריעותא דתרי ותרי עכ"פ ספיקא דרבנן היא ואפ"ה מכשיר הש"ך בס"ק מ"ב מכ"ש בזה דאין כאן ריעותא גמורה דשמא נדמה לו כסירכא ואינו רק ריר בעלמא כנלפענ"ד.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
