שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ז (ט׳)

והנה אם כי אין לי שום ספר אף הש"ע או"ח אין לי מ"מ אמרתי לעיין בזה והנה לענין דינא אין נ"מ דזבאריז אין דינה ככרך דלא הוה מקום שמתקבצים רבים וא"כ אין נ"מ בזה דודאי יכולים זט"ה במא"ה למכור. אמנם מה שהאריך בשל כרכים היאך דינו. והנה מ"ש מעלתו דלפי מה שנראה מדברי הרי"ף והרמב"ם והש"ס גופא דרשב"נ לא קאי אזט"ה במא"ה ולכך אוסר בכרכים אבל ע"י זט"ה בא"ה י"ל דמותר אף בשל כרכים ועוד דכל הטעם דבשל כרכים אסור הוא או כפירש"י דאין בני העיר לבדם בעלים או משום דרבים מסייעים בבנינו וע"ז הקשה דא"כ בכפרים למה יוכלו למכור זט"ה לבד ולא נימא דאין זט"ה לבדם בעלים וגם כל בני הכפר סייעו לזה וע"כ דכיון שהם זט"ה אדעתא דידהו נדרו והוה הם בעלים וה"ה בכרך עכ"פ זט"ה במא"ה יש להם כח לשנות אבל מהרא"ש נראה דאף בזט"ה במא"ה אינו מועיל ומטעם דבכרכים הקדישו ע"ד שהי' לרבים דעלמא ג"כ חלק בזה והנה מה שהקשה מ"ש כפרים ל"ק כיון דהמעות נשאר בקדושתו שוב א"י לעכב כלל דהמעות לא הוציאו כלל מקדושתו והבנין ודאי בנו זט"ה ולכך יכולין למכרו גם מ"ש דלהרא"ש אסור אפילו זט"ה במא"ה ג"כ אינו מוכרח דניהו דהקדישו ע"ד מ"מ גם לרש"י הקדישו על דעתם ואפ"ה יכולים לשנותו כמו שהבין מעלתו ומ"ש בשם התוס' בפירוש הראשון משום דחמירא קדושתו הנה אין לפני דברי התוס' אבל הב"י לא העתיק כן רק פירש"י והתוס' הנ"ל ומ"ש בשם הריא"ז דזקנו פסק דאף של כרכים יכולים לשנות זט"ה במא"ה הנה הוא בעצמו כתב דאין הש"ס מסכים לזה ומי יכול לדון. אמנם מה דנסתפק אי הוה מטעם שכל העולם שותפים בזה או שהוה כבורא של הפקר וכתב דהנ"מ אם נפל הבה"כ וצריכים לתקנו דאם הוא הפקר א"י לשנות אבל אם הם שותפים שוב יכולים לתקן דכ"ע ניחא להו. הנה בורא דהפקרא ל"ש כאן דמי ומי הפקיר רק שהקנו רשותם לכל העולם וגם הא הפקר הוא צריך להיות אף לגוים וכאן רק לישראל הקנו ולא לגוים ולא שייך הפקר רק הקנאה משא"כ בורא דשייך הפקר שהפקירו לכל אף לגוים ומה שהאריך במ"ש הרמ"א בחו"מ סי' שס"ט ס"ב דאחרים מותרים להנות ממנו דהיה יאוש עם שינוי רשות וע"ז הקשה כיון דהוא ג"כ יש לו חלק שוב ל"ש ש"ר ובאמת ז"א דכבר הוכחתי בתשובה אחת דש"ר אף בחלק אחד מהבגד שייך ש"ר ובזה ל"ק מה שהקשה מעלתו ממכרה חוץ מאחד ממאה שבו דל"ש ש"ר ולפמ"ש אתי שפיר דרך כלל הדבר פשוט דמותר לשנות. ובלא"ה נראה לפענ"ד כיון דגוף הבהכ"נ נשאר עומד פשיטא דמותר לשנות לכ"ע דמה אכפת להו לאחרים בלבנים או באבנים ודוק. ומ"ש מהנו"ב והמ"א הנה באמת י"ל דמיירי בכפרים אבל המ"א כתב דרבים הוא וא"כ מבואר דמיירי בשל כרכים. והנה מ"ש למעלה דש"ר סגי אף במקצתו וכתבתי שכן הארכתי בתשובה ומצאתי התשובה בספר כת"י אבל שם הוא לענין שינוי מעשה מיהו גם בש"ר יש לומר כן וק"ו הוא דהרי עכ"פ יצא מרשותו דמתחלה היה שלו לבדו וכעת הוא יצא מרשותו לאחרים ג"כ. והנה בשנת תרי"ז ש"ק נח הייתי סנדק בבית שקנו חסידים אנשי סטרעליסק לבית תפלה ושאלוני שלהיות שמקצת חסידים נשארו עוד בבית תפלה אשר היה להם מקודם ואחד נתן לייכטער להקלויז הישינה וכהיום רוצה לקחתו לבית התפלה החדשה והשבתי דאם נתן מקודם לחלוטין להבית הישנה א"א לקחתו ומ"ש המבי"ט דיכולין לחלוק לפענ"ד דוקא אם הקדישו ע"ד המבואר ביו"ד סימן רנ"ט שאין מחליטין להקדש אבל אם מחליטין להקדש שוב א"א לקחתו שכבר זכה בו הבית הלז ואנשיה ומי יודע איך להעריך לחלקה כנלפענ"ד