שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ז (ד׳)

והנה דרך אגב ארשום כאן מה שנשאלתי ב' להגבלה שנת תרי"ג מ"ק קאנטשינא מהרב האב"ד מוה' יוסף יוסקי ני' אודות שאנשי העיר קבלו את הרב הנ"ל ונתנו לו לצורך פרנסתו מעסק המלח דהיינו ששום אחד לא ישלח עבור מלח להזו"פ רק הרב ני' והסוחרי המלח מכבר וקנו מיד הרב אב"ד הנ"ל ויתנו לו ריוח א' צוואנציגר לכל מאה קלעטצליך והם ימכרו לאחדים בשוק ומלפנים הי' כל אחד מביא המלח מהזא"פ כל סוחר בפ"ע והיה מתקלקל המלח כשעמד איזה מלח וגם כל אחד מהסוחרים זלזל במקח למכור בפחות וע"כ הסכימו גם סוחרי המלח שלא ישלח שום אחד להזא"פ רק הרב והם יקחו ממנו ולא יתקלקל המקח וגם ימכרו כל אחד במקח שוה והסכימו ע"ז בח' וגם נתנו להרב כתב וחתמו עצמם כל אנשי ק' ומבואר בכתב שכל מי שיעבור ע"ז יהי' נידון כאילו עובר על הח' וזה ארבעה שנים שהוחזק הרב בזה וכעת קם אחד מסוחרי המלח ואמר שחתם עצמו בטעות שהיה סבור שהרשות ביד הרבים לכוף את המיעוט וכעת נתוודע לו מאיזה רב שאין רשות ביד רבים לכוף את המיעוט ע"כ רוצה לחזור בו וע"ז שאלו הפו"מ משם מה משפט הדין הלז. והנה היום הוא ע"ש ועיו"ט גם לבי בל עמי מעסק ביש אשר קרה לי שאחד קפץ ידו לשלם חובותיו ואני נלכדתי בתוכם בסך רב ועוד מתעולל עלילות ברשע א"כ אני צריך לרחמי שמים וד' יעזריני להוציא מרשת רגלי. והנה בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה כי א"צ לאריכות. הנה פשוט הדבר שהתקנה והסכמה היא תקנה טובה ויש כח ביד רבים לכוף את המיעוט דמלבד דאף בדבר דאיכא רווחא להאי יכולין לשנות כמ"ש הרמ"א סי' ב'. בהג"ה ובשו"ת מהר"ם אלשיך סי' נ"ט האריך הרחיב הדיבור בזה והשיג על המהרי"ק הרבה בזה ואין מקום פה להאריך בזה אף גם דכאן לא שייך כלל רווחא להאי ופסידא להאי כיון דכל סוחרי מלח הסכימו לזה א"כ איכא ריווח כולם בזה שמקודם הי' מזלזלים במקח והי' מפסידים זה לזה וגם היה מתקלקל המלח וכעת נעשה תיקון ע"ז וגם תמהני דכיון שקבעו פרנסת הרב מזה א"כ הרי מדינא בכל צורבא מרבנן נקיטי ליה שוקא כמבואר בב"ב דף כ"ב וכן קי"ל להלכה בטוש"ע חו"מ סי' קנ"ו ס"ה בהג"ה דאם בני העיר צריכין לתורתו אין להם למחות אף שיש ת"ח אחר בעיר ע"ש ומכ"ש ברב העיר שעי"ז מורה להם הוראות ומשפטים אין לך בני העיר צריכים לתורתו יותר מזה ואם לא היו נותנין לו זאת הי' צריכין לתת לו פרנסה אחרת וכבר היה המנהג כן בקהלות קדושות שלכל צורבא מרבנן נתנו לו זאת בדרך כבוד אף שלא הי' רב העיר ומיום שזלזלו בזה בעוה"ר נשתלחה מארה במסחר ובכל דבר ומכ"ש ברב העיר שאליו נושא נפשו פשיטא ופשיטא שא"א להפסיד חיותו ומה גם שכלם קבלו עליהם כן וא"כ אסורים לחזור בהם. דרך כלל כל דברי הרב נכונים בזה הן במ"ש דבהסכמות ותקנות אזלינן בתר רוב אמת הדבר שכ"כ בשו"ת מהרי"ט בראשונות סי' ס"ח ס"ט ובשו"ת צ"ץ סי' א' ובכמה מקומות גם מ"ש דכל בעלי אומניות יכולין לתקן עליהם כמ"ש המהרי"ק שורש קפ"א בשם הרשב"א ג"כ אמת ומכל הני טעמי ההסכמה אמת ונכון ומפני הטירדא אקצר