שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ז (י׳)

והנה בשנת תבר"ך בש"ק לך הגיעני תשובה מהחריף מוה' שלום מרדכי הכהן נ"י מזלאטשיב במעשה שנשלח לו מקהלה אחת שנתייסד חבורה אחה שיהיו לומדים בכל יום פרק משניות ולהיות נותנים ב' צ"ל לקופה בכל שבוע ורוב אנשי החבורה התפללו בבהמ"ד ומעט בקלויז והחבורה כתבו ס"ת ונתנו לבהמ"ד בשנת תר"ו ועלה לערך מאה ר"כ והקלויז הי' אז תחת גג בהמ"ד וכ"ז שהיו צריכים ללמוד הלכו לבהמ"ד והקלויז היה לתפלה בלבד וקנו להם תנ"ך ש"ס וכדומה הכל נתנו לבהמ"ד ואח"כ בשנת תר"ט קנו להם קלוז חדשה סמוך מביהמ"ד קצת ואז הלכו מאנשי בהמ"ד ג"כ עמדם להקלוז וברבות הימים נספחו עוד אנשים הרבה להקלוז וכשהיו צריכין ללמוד נטלו ספרים מבהמ"ד ללמוד ובשנת תרט"ו עשו חלוקה אנשי קלויז ולקחו חלק מהספרים וש"ס ותנ"ך חלקם כפי שהשוו ביניהם ועתה טוענים אנשי קלוז שיתנו להם חלק מהס"ת היינו שהם הי' להם הס"ת ט"ו שנים כמו כן ינתן להם ג"כ על ט"ו שנים ואנשי בהמ"ד טוענים שהס"ת שייך להם והביאו ראיה מהפנקס שלהם וגם מדוע לא תבעו אז חלקם בהס"ת והקלויז משיבים כי מה שלא הקפידו עד עתה הוא משום שהי' להם שני ס"ת ועתה כי נלקח מאתם הס"ת אחת ע"כ תובעים חלקם וארכו הדברים בינותם והנה באחד כתב דהדין עם אנשי הקלויז דאף דמבואר בש"ע סי' קנ"ג ס"כ הרי הט"ז שם חולק ע"ז שנשאר ביד בעליו וכ"כ המג"א ס"ק י"ג וכ"פ הש"ך ביו"ד סי' רנ"ט ס"ק ו' ובמבי"ט בתשובה הובא במ"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ג ובפרט לפמ"ש בשם התורת חיים דאסור לתת לחלוטין וא"י המצוה בזה א"כ בודאי הוה מחילה בטעות דא"י המצוה בזה ואף דבשו"ת ב"א מצדד דגם בשותפין א"י ה"מ מה שביכלתם לעשות עשו והוה מחילה בטעות וגם מבואר בחו"מ סי' צ"ג דבטענו אתה עדיין שותף ל"ש לומר דמחל ע"ש ועיין סי' צ"ח ובש"ך ס"ק ב' ומה שטענו אנשי קלוז שיהי' להם הס"ת כל כך שנים כמו שהיה לבהמ"ד בזה לא צדקו כמבואר בחו"מ סי' קע"א ס"ח בהג"ה שלישית ואם אנשי בהמ"ד ירצו להחזיר להם חלקם כפי שהיה שוה אז הדין עם אנשי הקלויז וא"י לכוף אותם כמ"ש הט"ז באו"ח סי' קנ"ז סקי"ב ובחו"מ סי' קע"ו סמ"ח ע"ש ומעלתו האריך הרבה אם יוצאין בשל שותפות והנה כבר כתבתי בחבורי יד שאול סי' ע"ר דיוצא אף בנותן הס"ת לחלוטין וא"כ אין ראיה מכל הדברים שכתב דמחילה בטעות ואומדנא דהא יכול ליתן לבהמ"ד אמנם בגוף הסברא דמדשתיק מחיל ליה יפה כתב מעלתו דהדבר תלוי במה דנחלקו הקדמונים בטעם דטענו חטים והודה לו בשעורים וגם מסי' קמ"ט דברבים ל"ש מחילה ג"כ יפה כתב ודוק. והנה במ"ש ביד שאול דכתבו לכם כתב הרמב"ן דהמצוה היא שיהי' נכתב לשמו כעת נראה לפענ"ד לפרש הא דאמרו בסוטה דף מ"א כל אדם מביא ס"ת שלו כדי להראות חזותו לרבים והיינו שכתבו לשמו וזה חזותו ומשם משמע קצת שלא הקדישו לבהכ"נ אבל כפי הנראה רצו להראות חזותם ולכך לא נתנו לבהכ"נ ובגוף הדין כבר הארכתי למעלה בזה: