שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ו (ב׳)

מה ששאלת במה שאירע מעשה שאחד בא לסחור לק"ק יאס וביקש מאחד שילוה לו סך מעות והלוה לו וזה האיש הוא ג"כ בן עירו ובא לסחור שם ונתעכב שם זמן רב ועתה בא המלוה לגבות מנכסי הלוה שיש לו במדינה זו אם מגבין שלא בפניו וע"ז כתבת דאף דאמרו בכתובות דף פ"ח דמגבין שלא בפניו משום שלא יהא כל אחד הולך למדה"י כאן שהלואה הי' במדה"י לא שייך סברא זו ושאלת כי לא נזכר הדין. הנה לא חפשת היטב כי באמת סברתך מבואר בריטב"א בחידושיו לכתובות שם והריב"ש סימן שנ"ג הביא דברי הריטב"א האלו והסכים כן אבל הב"י בחו"מ סי' ק"ו כתב שמסתימת הפוסקים לא נראה כן וע"כ השמיטו בש"ע ולפענ"ד נראה ראיה לזה מהא דמבואר בב"מ דף קט"ז הבית והעלייה של שנים שנפלו וכו' הרי בעל העלייה בונה את הבית ויושב בתוכו וכו' והקשה הנימוק"י למה צריך לבנות יכפוהו לבנות והביא בשם הירושלמי שהקשה כן ומוקי באינו לפנינו דהוא במדה"י ולזה הסכים הרמב"ן והרשב"א כתב דזה אינו דאף כשהוא במדה"י נפרעין שלא בפניו כמו בבע"ח וכתב הוא דאין משועבד לבנות ולא הי' לו שעבוד רק על הבית ע"ש ואם איתא לדברי הריטב"א מה קושיא הא אף דנימא דנשתעבד עכ"פ לא התחיל החיוב לבנות רק בעת שנפל דבעת שהי' בריא לא נתחייב לבנות וא"כ אז היה במדה"י ולא נתחייב לפרע שלא בפניו כמ"ש הריטב"א וכעין זה כתב האבני מלואים סי' ס"ט לענין מזונות ע"ש וע"כ דלא קי"ל כסברת הריטב"א. ובאמת שמדברי הרמב"ם משמע כהריטב"א דהרי הוא פסק כהרי"ף דנפרעין שלא בפניו ובפ"ד משכנים פסק דאין כופין לבעה"ב משום דאין נפרעין שלא בפניו וכמ"ש הה"מ שם וכבר תמה בזה הגידולי תרומה בשער ט"ו ונדחק ולפמ"ש י"ל דלא נתחייב רק כשהוא במדה"י ובכה"ג אין נפרעין שלא בפניו אבל באמת אין ראיה דיש לומר דהרמב"ם ס"ל כשיטת הרשב"א דלא נתחייב כלל לבנות ועיין תומים שם מ"ש בזה גם מ"ש על הריב"ש דיש לו על מי שיסמוך על הריטב"א הנ"ל ותמה על הב"י שם במחכ"ת לא נזכר שהריב"ש בעצמו הביא לדברי הריטב"א הנ"ל ובכ"ז דחאו הב"י ועיין בתוס' בב"מ שם שכתבו דאם נשרף אינו פורע לו יציאותיו ובראשית ההשקפה תמהתי דלשיטת הרמב"ן ודעימיה הרי נתחייב לבנות רק שאין נפרעין שלא בפניו וא"כ שוב צריך ליתן לו יציאותיו ומצאתי בקצה"ח סי' קס"ד שהעיר בזה. אך לפענ"ד נראה דבאמת אף שנתחייב לבנות היינו שנשתעבד מאז שאם יפול יתחייב לחזור ולבנותו אבל מ"מ החיוב מתחיל אח"כ וכל שאינו בביתו ואין נפרעין ממנו לא התחיל החיוב דלא נשתעבד נכסיו דכיון דלא נוכל לפרוע מנכסיו שלא בפניו שוב לא שייך שעבוד הגוף דשיעבוד הגוף בלי שעבוד נכסים אינו כלום ועיין בקצה"ח סי' ר"ג שהאריך בזה וכיון שכן כל שנשרף אינו פורע לו יציאותיו כל שהי' שלא בפניו. ובזה מיושב קושית הקצה"ח שם מהא דמגלגלין עליו את הכל בשביל שחרורא דאשייתא משום דכל שבאמת פורע לו אח"כ השיעבוד היה למפרע דמתחלה נשתעבד לבנות רק כל שאינו בפניו לא שייך שעבוד.