שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ה (ח׳)

ובזה מיושב כל קושית התוס' בסנהדרין שם על רש"י דבאמת גם לר"י לא חשיב תיקון לגמרי רק דמ"מ אינו חידוש כ"כ דיהיה חייב דחשוב תיקון אצל אחרים וא"כ שפיר א"ל פוק תני לברא דלר"י לא מסתבר כלל דתיקון מצוה יהיה מקרי תיקון רק דצריך לאפרו חשוב תיקון לגמרי ודוק ובזה מיושב גם הקושיא השניה ע"ש ודוק. והנה מ"ש למעלה לחלק בין מתעסק ובין אם מתכוין דמותר אף בחבלה והבערה מצאתי בתוספת כתובות דף ה' ד"ה את"ל שכתבו כן בהדיא וכ"כ בשיטה מקובצת שם ונהניתי עד מאד. והנה מצאתי בשיטה שם מרגניתא טבא בשם הרשב"א גבי הא דאמרו לפתח הוא צריך שכתב דבשבת כיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה כל שיש בו תיקון קצת חייב כמו דאמרו תיקן להוציאו מידי אבמה"ח אף שיש בו קלקול הרבה כדאמרו פ"ק דחולין גבי בהמה מ"מ אצל שבת חשוב תיקון קצת תיקון ומטעם דמלאכת מחשבת אסרה תורה ע"ש וקצת מרומז כן בתוס' שבת דף ק"ו ותוס' חולין דף ח' ולפי זה יש לומר להיפך דבחבלה והבערה דחייב בשבת הוא דוקא בשבת דגם תיקון קצת חשוב תיקון ובשאר איסורים לא ויש להאריך בזה בסנהדרין שם ולא נפניתי כעת. והנה לכאורה קשה בהא דאמר ר"א דבחובל ומבעיר חייב אף במקלקל לגמרי וקשה דאם כן למ"ד דהבערה לחלק יצאת א"כ אם הבערה בא ללמד על כל האבות מלאכות להתחייב א"כ יתחייבו כל המקלקלין וכבר הקשה בירושלמי פרק ב' דשבת הלכה ה' ולפמ"ש יש ליישב דשאני מקלקל בהבערה דלא נפיק ממלאכת מחשבת וכמ"ש ודוק