שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ה (ז׳)

אמנם יש לומר להיפך דשאני כל איסורי שבת דממשכן יליף להו ובעי מלאכת מחשבת ובאמת לולא דיליף ממשכן היה גם בשבת חייב אף שאינו תיקון וא"צ לגופה כדאמרו בחגיגה דמש"ה נקרא הררים התלוים בשערה ולפ"ז שאר איסורים עכ"פ באותן איסורים דגם בשבת לא בעי משצל"ג ותיקון כגון חבלה והבערה מכ"ש דבשבת חייב ולכך הכריעו בש"ס דלענין קלקול דודאי בחבלה והבערה בשבת איכא קלקול א"כ יש לומר דבשאר איסורים דלא בעי מלאכת מחשבת חייב בהן כיון דזה מצינו בפירוש דבשבת חייב א"כ גם שאר איסורים למדין ממנו משא"כ לענין משאצל"ג די"ל דגם בשבת מקרי צל"ג ואף דא"צ לגוף הדבר מ"מ חייב כר"י ניהו דר"ש פליג וס"ל דבשבת חייב אף דהוא מקלקל גמור ואצל"ג ויליף מחבלה והבערה אף די"ל דשם מקרי צריך לגופה קצת בשביל תיקון מצוה זה לא חשיב לר"ש צל"ג וא"כ י"ל דזה לענין שבת אבל בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג משוינן חבלה והבערה לשאר איסורי שבת דפטור ושפיר אמרו בסנהדרין לענין שאר איסורים דאף דמקלקל בהבערה חייב אף בשאר איסורים היינו דוקא מקלקל דעכ"פ בשבת מפורש הדבר דחייב אף דהוה מקלקל אבל משאצל"ג די"ל דבשבת היה צל"ג משום תיקון מצוה לכך בשאר איסורים פטור בזה. ומיושב בזה קושית התוס' בסנהדרין על שיטת רש"י דהא לר"ש פטור במשאצל"ג אף בחבלה והבערה ולפמ"ש יש ליישב דשאני שאר איסורים משבת. ויש להמתיק הדבר דבשלמא לענין איסור שבת שפיר נקרא מלאכה שאצל"ג אף דהוה תיקון מצוה משום דבעי מלאכת מחשבת ובעינן שיחשוב על גוף המלאכה משא"כ בשאר איסורים הוה חבלה והבערה דמילה והבערה מלאכה הצל"ג משום תיקון מצוה ואם כן בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג לגמרי פטור ואף דשיטת רש"י דלא מקרי מקלקל לר"י כל דהוה צורך לאחרים מ"מ עכ"פ זה מפורש דחייב בחבלה והבערה לכך גם בשאר איסורים מדמי לשבת אף די"ל דלא מקרי מקלקל כ"כ ולכך חייבה תורה בשבת מ"מ הא בשאר איסורים י"ל דמחייב אף בקלקול גמור דלא שייך מלאכת מחשבת לכך חייב אבל מלאכה שאצל"ג דעכ"פ אינו מפורש בחבלה והבערה דשבת די"ל דתיקון מצוה חשוב מצוה ניהו דלר"ש לא מחשב בזה תיקון היינו בשבת דבעי מלאכת מחשבת משא"כ בשאר איסורים כל דהוה משאצל"ג ממש אף בחבלה והבערה פטור ודוק היטב. אמנם עדיין יקשה מכריתות דף כ' דאמרו שם לענין הבערה דמלאכה שאצל"ג פטור והרי לר"ש חייב אף במלאכה שאצל"ג בחובל ומבעיר וכן קשה משבת דף ע"ה גבי ניחא לי' דליצול צבעא הרי בחבורה ס"ל לר"ש דפטור משאצל"ג כמ"ש רש"י ותוס' שם. נראה לפענ"ד דבאמת גם רש"י ס"ל דתיקון מצוה חשוב תיקון רק דלא הוה תיקון באותו דבר והוא בכלל מלאכה שאצל"ג ולפי זה ס"ל לרש"י דלר"ש דגלי קרא בחובל ומבעיר דחייב א"כ באמת נשתנה מכל איסורים דבעי תיקון בגוף הדבר ויהי' מלאכה הצל"ג ולכך כל מה דאפשר למעט בחידוש ממעטין ואמרינן דדוקא בשיש צורך קצת כמו תיקון מצוה אף שגם כן אצל"ג מקרי דאין מתקן גוף הדבר הוא דגלתה התורה דחייב בשבת משא"כ בחבורה והבערה דהוא מקלקל גמור וגם א"צ לגמרי פטור אף בחבורה והבערה ואם כן בכל אלו המקומות דהוה מקלקל ואצל"ג לגמרי גם בחובל והבערה ניהו דמצד מקלקל הי' חייב בחבורה והבערה דגלה קרא דחייב אבל שם היה צל"ג קצת עכ"פ משא"כ באצל"ג לגמרי ודוק היטב כי הוא נעים ונחמד. ובזה מיושב היטב דברי התוס' בשבת דף ק"ו ד"ה בחובל דר"א דמחייב אפילו בא"צ לכלבו הוה מלאכה שאצל"ג וגם לר"ש פטור במלאכה שאצל"ג והקשה המהרש"א דבסברא זו היה להם להקשות לשיטת רש"י דסבירא ליה דלר"ש חייב אף במלאכה שאצל"ג ומקלקל בהבערה וחבלה וכמ"ש בסנהדרין שם ונדחק מאד ולא עמדתי על דבריו על בורין. ולפמ"ש י"ל דלשיטת רש"י ידעו התוס' סברא זו דתיקון מצוה חשיב צל"ג ורק דמ"מ הו"ל מלאכה שאצל"ג ולכך במלאכה שאצל"ג לגמרי גם ר"ש מודה אבל לשיטת התוס' דמה שצריך לכלבו ל"ח תיקון שאין דרך לעשות כן ואפ"ה לר"ש חייב אליבא דר' אבהו א"כ ע"כ דסבירא לי' דמלאכה שאצל"ג כלל ג"כ חייב לר"ש ושפיר מקשו וע"ז חידשו דמ"מ צל"ג מקרי ודוק היטב