ומדי דברי במשאצל"ג אמרתי לבאר ענין משאצל"ג ופסיק רישא דלא ניחא ליה לפי שיש בזה מבוכה רבה הנה בכריתות דף י"ט אמרו דהנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב. ולכאורה צ"ב דניהו דמקלקל בחבורה חייב אבל מנ"ל לענין מתעסק וראיתי בתוס' בשבת דף ע"ה ד"ה מתעסק שעמדו בזה וכתבו דכיון דמקלקל דעלמא לא מפטר רק משום דלא מקרי מלאכת מחשבת כדמשמע בחגיגה דף יו"ד ומ"מ מקלקל בחבורה חייב כדאמרו בשבת דף ק"ו דיליף ממילה ממילא ה"ה מתעסק וע"ז תמהו בעצמם דא"כ משאצל"ג דפטור גם כן מטעם דמלאכת מחשבת בעינן כדאמרו בחגיגה שם. ולפי זה בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ממילא יתחייב אף במשאצל"ג והרי אמרו שם דגם לר"ש פטור בחבורה שאצל"ג כדאמרו שם דטפי ניחא ליה דניצול צבעא וכן אמרו בסנהדרין דף פ"ד דבמשאל"ג פטור בחבורה אף לר"ש ובאמת שזה תימה רבה והם הניחו בקושיא.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ה (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.