והנה לפי מה שביאר הישוע"י כיון דמתעסק במקלקל אף בלא מלאכת מחשבת פטור דאף בחלב פטור כל דלא נהנה א"כ גם בשבת פטור ולפ"ז הרי כל שוחט בשבת הוה מקלקל רק דבשבת הוה מלאכת מחשבת וכל שיש תיקון קצת חייב א"כ כל שוחט בשבת שייך משום מלאכת מחשבת ולכך בפריק דם כיון דלא נהנה שוב ל"צ מלאכת מחשבת ולפ"ז במסוכנת דיש כאן הנאה שוב מתעסק בחבורה חייב ובזה האריך ליישב דברי הטור במסוכנת וגם הסוגיא דכתובות דף ז' עפ"י מ"ש הישוע"י דהואיל הוא משום דמתוך הותר וכל דיש צורך קצת זה מקרי הואיל. ובאמת שכל דבריו המה משוחים בששר הפלפול אבל אינם נכונים כלל דהא באמת אין התחלה לקושית ההפלאה דהא מפרק הו"ל מקלקל דמלאכה שאצל"ג וע"כ צ"ל דמקרי מתקן לענין השחיטה מקרי גם לענין מפרק תיקון ולפ"ז מה בכך שלא נהנה הא מ"מ מקרי תיקון כיון דעכ"פ בעי לשחוט ומקרי נהנה עי"ז אף דקלקולו מרובה מתיקונו א"כ שוב מתעסק בחבורה חייב דאף שהקלקול מרובה על התיקון מ"מ מקרי נהנה כיון דצורך השחיטה היא א"כ מקרי נהנה ועיין בט"ז סי' רכ"א ס"ק מ"ב ביו"ד שלדבריו גם בשבת מקרי הנאה רק שבעכו"ם גלי קרא ולדבריו מקרי בשבת נהנה שצריך לשחיטה ולפמ"ש הנקה"כ שם יש מקום לדבריך אבל אינו מוכרח כ"כ וגוף קושית ההפלאה לא הבינותי דניהו דהוה מתקן לגבי השחיטה אבל לענין מפרק דהו"ל משאצל"ג והוה מקלקל מה תיקן בזה וז"פ:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ה (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.