ולפמ"ש דבאמת אם נימא דמוציאין א"כ זה ודאי דעכ"פ להקריבו לשם בכור אסור מספק שמא חולין הוא דניהו דנתינה בטעות הוה נתינה היינו דיכול למחול על ממונו אבל עכ"פ קדושת בכור א"י לחול מספק כל דאין להכהן זכות אף לאחר שתפסו ושוב לא נקרא מוחזק והי' יכול להוציאו מידו אף בנתנו לו וע"כ דאם תקפו כהן אין מוציאין וא"כ ניהו דל"מ מתורת נתינה עכ"פ תפס בו מספק ומקרי מוחזק דכל שאם הכהן תפסו אין מוציאין מידו ממילא הוא של הכהן לגמרי ויכול להקריבו ג"כ דממונו של כהן מקרי וז"ב לפענ"ד.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ג (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.