ובלא"ה יש לומר כיון דכל ההיתר הוא נצמח ממה שאינו מצטרף ואם הי' מצטרף שוב הי' אסור משום דחצי לאצטרופי וא"כ שייך ידיעה לחצי שיעור דאם לא נימא דידיעה מחלק שוב הי' אסור ודו"ק. ובאמת קשה לי דאמאי צריך לאוקמא בדף ע"א כר"ג דס"ל אין ידיעה לחצי שיעור הא שם אליבא דר"ל קאי ור"ל סבר דחצי שיעור מותר מן התורה בכל האיסורים מכ"ש באיסורי שבת וא"כ ל"ש ח"ש כלל וצ"ע. עכ"פ יהיה איך שיהיה לכאורה מוכח דח"ש הכוונה שבשעת מעשה מצטרף דאח"כ ל"ש ח"ש בשבת וכמ"ש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
