שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ב׳)

ע"ד מ"ש בשם הפרמ"ג להסתפק בח"ש דאסור משום דחזי לאצטרופי אם הפירוש הוא שראוי הוא בשעת מעשה להצטרף ויהיה שיעור שלם לכך חשוב גם הח"ש או דלמא דהפירוש הוא דחזי לאצטרופי שיאכל אחר כך בכדי אכילת פרס ויצטרף לשיעור הנה בחידושי פלפלתי בזה. וכעת שדפקת על דלתי בית מדרשי בראשית ההשקפה אמרתי ראיה להפירוש הראשון דהרי בהא דקי"ל בסי' שנ"ט בחו"מ דח"ש אסור לגזול דהיינו כ"ש אף פחות משו"פ כתב הסמ"ע שם בשם הה"מ דהוא כמו שאר איסורין דח"ש אסור והנה ח"ש דאסור הוא משום דחזי לאצטרופי ואם נימא דהפירוש הוא שראוי להצטרף אח"כ ויהיה שיעור שלם יקשה דהרי פחות משו"פ מחלו ישראל כדאמרו בסנהדרין דף נ"ז ודף נ"ט וכ"כ התוס' בעירובין דף ס"ב ובע"ז דף ע"ב וכיון שכן היאך יצטרף הא כל שעבר שעת הגזילה של החצי פרוטה הי' מוחל לו ואיך יצטרף אח"כ וע"כ דהפירוש הוא שראוי בשעת מעשה להצטרף והנה לכאורה היה קשה לי בהא דקאמר בב"ק דף ק"ה גבי מחל לו על הקרן חוץ מפחות משוה פרוטה דאין צריך להוליך אחריו דל"ש אלא שאין הגזילה קיימת אבל הגזילה קיימת לא מאי טעמא חיישינן שמא תתיקר וקשה הא כיון דפחות משוה פרוטה מחיל ישראל אם כן אף כשתתיקר למה ניחוש לה הא מחל לו ואין לאחר המחילה כלום וראיתי בסמ"ע סי' שס"ג שכתב בס"ק ז' דלכך יבא הנגזל ויטול אף דהוא פחות משוה פרוטה מכל מקום בר השבה הוא כיון דהיה מתחלה גזל הרבה ולא החזיר כלה א"נ דגם פחות משו"פ אסור לגזול אלא שאין הב"ד נזקקין והנה לפמ"ש בראשונה היה מקום ליישב דשאני התם שגזלו הרבה רק שמחל לו אבל אכתי יקשה דאם מחל לו כלו רק הפחות משו"פ וא"כ ניהו דבשעת מעשה לא מחל לו מ"מ הא בתר הכי בודאי מחל לו דפחות משו"פ מחלי אינשי ובפרט שכבר מחל לו כלו וא"כ למה יצטרך לחזור ולהשיבו לל"ק וגם לל"ב עכ"פ חייב בהשבה והא ל"ש הטעם דח"ש דל"ח לאצטרופי וכמ"ש.