שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ט״ו)

אחר שכתבתי כ"ז זמן רב ושנים רבות בשנת תר"ט ח"י תמוז ראיתי בפ"י בקידושין דף מ"ו בד"ה והא מלאה היא שכתב בפשיטות דאם גזל פחות משו"פ עכשיו וחזר וגזל פחות משו"פ לא ניתן להשבון דקמא קמא מחיל ליה כיון שאין עליו שם ממון בשעה שגזלה ע"ש ולפ"ז ע"כ צ"ל דח"ש דאסור בגזל הוא משום דחזי לאצטרופי תיכף דאל"כ ל"ש חזי לאצטרופי דהא אח"כ כבר נמחל לו ודוק היטב. ובגוף קושיית הלח"מ הנ"ל דמ"פ הש"ס והרי פחות משו"פ והא גם בישראל עכ"פ אסור ול"ש מי איכא מידי לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בטעם מי איכא מידי נלפענ"ד עפמ"ש המהרש"ל ביש"ש לתמוה בהא דאסור גזל עכו"ם מה"ת דהא כל התורה לישראל נאמרה ולא לעכו"ם וכתב זקני הח"ץ ז"ל סי' כ"ו דגזל עכו"ם לא אסרה תורה בשביל העכו"ם רק שהישראל יהיה משולל ממדת האכזריות ולא ירגיל עצמו להתאכזר ולגזול ודפח"ח והארכתי בדבריו הקדושים בכמה תשובות ולפ"ז נראה לפענ"ד ברור דזהו ענין מי איכא מידי דאם לישראל שרי לגמרי שוב ל"ש לומר דהתורה אסרה לעכו"ם דא"כ למה נתן לנו זאת והא עיקר התורה היא לישראל וע"כ דגם לישראל אסור ואף דיש הבדל עכ"פ זה גופא תורה דהישראל מובדל בפרטי הדין ג"כ מהעכו"ם אבל אם לישראל שרי לגמרי ל"ש שיכתוב בתורה וז"ש כל שנאמר ונשנית ע"כ שלזה ולזה נאמר וא"כ לכך נכתבה בתורתינו הקדושה ובזה ג"כ הטעם דדבר שהישראל מצווה להיפך ג"כ ל"ש מי איכא מידי דכ"ז שייך בתורתינו לדעת ההבדל שהבדילנו מבין העמים והארכתי בזה בתשובה אחת. ולפ"ז נראה לפענ"ד דבאמת גזל פחות משו"פ לכאורה כיון דישראל מחיל למה יאסר וצ"ל דזה אינו מתורת הנגזל שכל שמחל אח"כ אפשר דלא הקפידה תורה על צער שעה כיון דאינו ממון בעצם רק דעכ"פ זה מרגיל עצמו לגזול וא"ל זה הקפידה תורה ולכך אסור ולא נענש דהתורה כל דיניה אך באשר הוא שם דיניה וא"כ כעת אינו רק פחות משו"פ ולפ"ז ממילא הבדל מבואר בין עכו"ם לישראל דבעכו"ם דלא מחיל א"כ האיסור הוא בשביל הנגזל משא"כ בישראל דהאיסור הוא בשביל הגזלן וא"כ שוב שייך מי איכא מידי דהא הישראל אין איסור בשביל הנגזל משא"כ בעכו"ם. ובזה מובן היטב התירוץ משום דלאו בני מחילה נינהו ולכאורה יפלא דסוף סוף בישראל שרי ובעכו"ם אסור ולפמ"ש א"ש דבאמת להישראל אסור ג"כ ומה דאין איסור בשביל הנגזל הוא משום דמחל אבל אי לא היה מוחל היה אסור גם מצד הנגזל וז"ב ודו"ק היטב