שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (י״א)

ובזה מיושב מה שהקשה באות ה' מהא דאמרו בב"מ ואשר חטא מן הקדש ישלם לרבות פחות מפרוטה וע"ז הקשה דלמה לי קרא הא גם בהדיוט צערא אית ליה רק דמחיל ליה והקדש לאו בר מחילה הוא לק"מ דלענין ממון מ"מ לא מקרי ממון כלל בפחות משו"פ וא"כ אין ב"ד נזקקין בהדיוט דעל צער גרידא לא נזקקין כל שאינו פתיך ביה ממונא ולכך אצטריך קרא והא דבעכו"ם אסור אף דאינו ממון היינו דשם בעכו"ם קפדה תורה על צער ותדע דהרי לא נתנה שיעורים לב"נ כמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים וא"כ גם על צער גרידא קפדה תורה דצער ממון אף שאינו כשיעור ממון הא בב"נ לא שייך שיעור. ובזה יש ליישב היטב הא דאמרו בסנהדרין דף נ"ט והרי פחות משו"פ ומשני התם משום דלאו בני מחילה נינהו ותמה הלח"מ פ"א מגזילה הא גם בישראל אסור בפחות משיעור משום ח"ש ול"ש מי איכא מידי כל שעכ"פ לישראל אסור. ולפמ"ש א"ש דאין הענינים שוים דבישראל פחות משיעור אסור בגזל משום דחזי לאצטרופי משא"כ בנכרי דאסור מתורת צער גרידא אף שאין בו ממון דס"ד דלית לי' צערא כלל בפחות משו"פ בישראל ורק דאסור בשביל דחזי לאצטרופי משא"כ בעכו"ם דאסור מתורת צער גרידא וע"ז משני דלאו בני מחילה נינהו והיינו דגם בישראל יש צער רק דעל צער גרידא כל שנתרוקן הממון דמחיל אח"כ לא הקפידה תורה אבל בעכו"ם לא נתרוקן הממון דלא מחיל ואף דליכא כשיעור ממון מ"מ צערא של ממון יש דלא מחל ולא ניתן שיעורים לב"נ וא"כ האיסור שוה בזה כמו בזה רק של זה באיסור ולזה במיתה ובכה"ג לא שייך מי איכא מידי וכמ"ש התוס' בחולין דף ל"ג ודו"ק. ומצאתי במחנה אפרים הלכות גזילה סי' א' שכתב ג"כ דכל פחות משו"פ אף שלא ידע דמחיל מ"מ אין בו שיעור ממון ופטור בישראל והיינו כמ"ש ודו"ק. ובזה חלף הלך לו מ"ש מעלתו דלמה בעכו"ם אסור פחות משו"פ הא גם בישראל אית ליה צערא רק דאינו ממון והרי גם בעכו"ם אינו ממון מה בכך דלא מחל: ולפמ"ש א"ש דעכו"ם ל"ש שיעורים גבי' א"כ כל צער שיש בו משהו ממון אסור משא"כ בישראל דנתרוקן הממון ולית ביה אף משהו ועל צער גרידא לא קפדה התורה שיעבור בלא תגזול.