מכתבו הגיעני ערב ש"ק העבר ותמהני למה יטריח עלי וקשה עלי העיון על דבריו. והנה על קושית האלו הנה מה שהקשה על תוס' חולין ס"ד ד"ה שאם רקמה ואכלה שכתבו דלכך הוצרך קרא דבת היענה דה"א כיון דביצה טהורה כאבר מן החי ואפ"ה שרי ולכך גם בטמאה תשתרי ולכך צריך קרא וע"ז הקשה לר"מ דס"ל דאין אבמה"ח נוהג בטמאה א"כ ל"ל קרא דבת היענה דל"ש לומר דהוא אבמה"ח דבטמאה ליכא אבמה"ח ותמהני אדרבא לר"מ דס"ל דאין אבר מן החי נוהג כלל בטמאה א"כ אדרבא ה"א דודאי מותר דכמו דבטהורה הוא אבמה"ח אפ"ה שרי מכש"כ בבהמה טמאה דאבמה"ח גופא אינו נוהג דהביצה תשתרי וז"פ. מה שהקשה בחולין דף פ"ו ברש"י ד"ה מה ארי' רוב שכתבו שבהמה זו בחזקת איסור אמה"ח עומדת וע"ז הקשה דהרי בכיסוי מיירי שהוא חי' ועוף ולר"מ אינו נוהג בחי' ועוף כלל ותמהני דעכ"פ לענין אותו ואת בנו קשה הא בבהמה הוי אמה"ח וגם לענין כיסוי משכחת לה בצבי' הבאה על התישה ושה אפי' מקצת שה כדאמרו בדף פ' ובחיה ועוף וחי' יש עכ"פ איסור עשה שאינו זבוח ואף דרש"י פירוש בכ"מ חזקת אבמה"ח היינו בבהמה דאיסור אבמה"ח חמור אבל בעוף יש חזקת איסור עשה שאינו זבוח דברי הדו"ש באהבה:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.