ובזה הנה מקום אתי לדון על תירוץ המהרי"ט השני שכתב דמיירי לענין שהודאתו בפניו לא מחשב הוראת בע"ד וגם הגדת העדים ל"מ בפניו ולפמ"ש בכה"ג שיוכל להגיע פסידא לא גזרו חז"ל ולפ"ז עכ"פ בדין ממש ולא בשודא דדייני היה מקום לפסול הדין שידון אחר ואולי י"ל דגם בזה שייך פסידא וכמ"ש דבזה ישמט הבע"ד עצמו שכבר שמע שנתחייב וידע כמה נתחייב ובזה יש מקום לומר דבגט וחליצה וכדומה דפסלו הברטנורא והרמ"א באהע"ז בשביל דהוה כמו דין דבזה פסול דכאן לא שייך פסידא.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.