שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ז (ד׳)

אך נראה דבאמת גוף הדין דשכח ולא ספר לילה ויום דאין לברך אח"כ מקורו מהבה"ג באמת שהתוספות כתבו במנחות דף ס"ו בסופו דלא יתכן וכ"כ הרא"ש פ' ע"פ בסופו בשם ר"י דאינו נראה דהא כל לילה מצוה בפ"ע וצ"ל דסברת הבה"ג והכי קי"ל הוא דכיון שאין אנו עושין רק לזכר כמו שהיו עושין בבהמ"ק א"כ כל שבטל יום אחד עכ"פ אין כאן זכר למקדש דבמקדש ודאי הי' בעי שיספור תמימות ואף דאם שכח בלילה יברך ביום כמ"ש הבה"ג היינו משום דכיון דעכ"פ סופר עכ"פ קיים הזכר למקדש דגם במקדש כל שהספירה לכל אחד ואחד לא ספרו כלם בשעה אחת וא"כ כל היום זמנו משא"כ כשלא סיפר הרי לא עשה כמו שהי' במקדש וא"כ סופר אח"כ בלא ברכה דעכ"פ נתבטל התמימות ולפ"ז כל שבאמת סיפר וקיים הזכר למקדש אף שטעה בלשונו עכ"פ עשה זכר למקדש ניהו דאותו ספירה אין עולה לו מכל מקום מה ענינו לשאר הלילות ושפיר י"ל דסופר השאר הלילות בברכה