שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ט׳)

ולענ"ד נראה עוד ראיה לזה מהא דאמרו בביצה דף ה' התקינו שלא יהיו מקבלין עדות החדש אלא עד המנחה ואם באו מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש והיינו אף דלמחרת הוא ר"ה בכ"ז נוהגין בו קדש שלא לזלזל בקדושת יו"ט ואם איתא היאך התקין תקנה זו להוסיף על הדין ולעשות עוד יום דינא קשיא חלילה וע"כ דאין נקרא דינא קשיא והיא רחום יכפר עון והיום קדוש וכבר נפקדו האמהות באותו יום וכל הטובות ושפעת קדושה נשפעו ביום ההוא והרי עד היום עושין בר"ה שני ימים אף בא"י ועיין באו"ח סי' ת"ר ותר"א ובב"י שם וע"כ דלא מקרי דינא קשיא. עוד נראה לפענ"ד דאדרבא בר"ה ודאי יש להוסיף מחול על הקדש דהרי באמת מן הדין הי' ראוי שכל חדשי של לבנה יהי' כ"ט יום ומחצה תשצ"ג חלקים אך לפי שא"א לומר שיהי' חדש במקצת יום עד שיהי' מקצת יום מחדש שעבר ומקצתו מחדש הבא לכך עושין חדשי הלבנה אחד מלא ואחד חסר כדי שלא לחשב חדש משעות אלא מימים וכמ"ש רבינו בפ"ח מקידוש החדש הלכה א' ב' ע"ש. ואני מוסיף שלא מצינו יום שמקצתו יהי' אסור במלאכה והרי ר"ח אסור במלאכה לנשים וכמבואר בפרקי דר"א ובש"ע סי' תי"ז ועיין בפסחים דף ב' ע"ב. ולפ"ז נ"ל דזה דוקא בשאר חדשים שהם בשנה אחת אבל ר"ה שהיא התחלת שנה אחרת שוב אין לחשוב משנה העברה לשנה זו ומהראוי שיהי' תוספת מחול על הקדש בשביל שמתחיל השנה וזה דבר חדש שלא נשמע עדן וע"כ עדן צע"ג בזה ועיין תוס' מ"ק דף ד' ד"ה מה ואם נימא דלא שייך תוספת מחול על הקדש בר"ה א"ש קושית התוס' טפי ע"ש ודו"ק. ומ"ש דשהחיינו אין מברכין רק במקום שיש שמחה ומה"ט אין מברכין שהחיינו על ספירת העומר הנה כן כתב גם הר"ן סוף פסחים אבל בסוכה פרק לולב וערבה כתב טעם אחר על ספירת העומר ובאמת שדבריו בלא"ה תמוהין שם ועמד עליהם המהרלב"ח ובתשובה לענין ספירת העומר ביארתי דבריו. והנה הראוני בספר חיי אדם שכתב בשם הגאון מוהר"א פאסוולער זצ"ל ראב"ד ד"ק ווילנא שאמר שאם שכח לומר המלך הקדוש בלילה שאין מחזירין אותו כמו שאם לא אמר יעלה ויבא בלילה דקי"ל דאין מחזירין שאין מקדשין החדש בלילה וה"ה בזה.