שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ז׳)

והנה בהא דפריך בזבחים שם ממוספי שבת ור"ח דלמה שבת קדים והא ר"ח אקרי מועד וקשה לימא דשבת קדים לפי שתוספת שבת דאורייתא או דרבנן עכ"פ ור"ח ל"ש תוספת וכמ"ש. וצ"ל כמ"ש למעלה דהקרבן בא בשביל עצומו של יום ולא בשביל התוספת וז"ב ופשוט. ודרך אגב אומר מה ששמעתי אומרים בשם הגאון בעל נועם מגדים על התורה שכתב דלכך תוספת יוה"כ דאורייתא ותוספת שבת דרבנן משום שיוה"כ קיל וצריך סייג כדי שלא יבא לעבור על גוף יוה"כ משא"כ שבת דקדושתו חמורה וא"צ סייג ולכך חידש בשבת ויוה"כ כשחלו ביום אחד דאז שוב ל"צ לסייג ול"צ תוספת. ולפענ"ד דבר תימה אמר דא"כ יו"ט דקיל משבת ומיוה"כ וכדאמרו בריש ביצה בודאי היה צריך שיהי' תוספת מדאורייתא וההיפוך מבואר דאף אם תוספת שבת דאורייתא תוספת יו"ט מדרבנן.