שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ב (י׳)

והנה בשנת תרי"ז ה' בשלח הגיעני תשובה מהרב מוה' אפרים זלמן מרגליות ני' אבד"ק באזא במדינת וואלאכייא אי כשר בגט שניתן ע"י מסדר הגט בלבד ולא הי' ב"ד והביא דברי הנוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' קי"ד והוא הביא דברי הג"פ ס"ס קכ"ג שמיקל בזה. והנה מ"ש הא"ז דגט צריך שלשה דהוא דין באמת שבתוס' גיטין הנ"ל משמע דאינו מקרי דין מיהו שם קאי על קיום הגט ולא על סידורו ונתינתו. אמנם מהך דמשה בן עצרי מבואר דאינו מגרש בב"ד ומה שנדחק הנוב"י דב"ד משמע מומחין ושלשה הדיוטות לא מקרי ב"ד אבל זה דחוק דאף דסתם ב"ד משמע מומחין כמו שמביא ראיה מיבמות ק"ד וב"ה אומרים בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד אלו ואלו מודים שצריך שלשה הרי ששלשה הדיוטות לא קרי ב"ד מ"מ נראה לפענ"ד דהדיוטות שלא ידעו המשנה דידיר הנאה בודאי אינם בקיאים בטיב גיטין ואסורים לסדר הגט ובודאי הכוונה שלא ידיר בפני ב"ד מיהו אין ראיה דאף אם יהי' בצנעא עכ"פ צריכין לידע המשנה ומיהו בפשיטות משמע דא"צ ב"ד דאינו דין ועיין כתובות דף כ"ג דמאן דמגרש בצנעא מגרש ועיין תומים סי' ט' ס"ק ג' ובאמת מה שהשיג שם על המהרי"ט דשודא ל"ש בגט לא ידעתי למה אטו בגט ל"ש איזה ענין שתלוי בשודא וגם אף שידון עפ"י ד"ת מ"מ כיון שדיני' בטלים אינו ראוי שיהי' גט עפ"י מסדרים כאלה אמנם מה שהאריך דמשמע דגט צריך ב"ד דבריו נכונים וע"כ לכתחלה בודאי בעי שלשה ובדיעבד אין לפסול ודו"ק. והנה בשנת תרח"י ג' נח למדתי מס' סנהדרין ובהגיעי לדברי רש"י הלז שע"ז תקע הנוב"י יסודתו במ"ש דרבנן כעין דאורייתא תקון והבין הנוב"י שקאי על גט באמת שקאי על חליצה דבעי ג' ובהגהת בנו הרב ז"ל הרגיש בזה והביא דברי התוס' ביבמות דף ק"א ע"ב ד"ה א"ה ונדחק בזה ובשו"ת שיבת ציון סי' ס"ח האריך עוד לחזק דבריו דמיאון אף דדומה לחליצה אבל בכמה דברים דומה יותר לגט. אמנם באמת אני מצאתי בתוס' גיטין דף ל"ב ד"ה לתרי שכתבו דמיאון דומה לחליצה ובחליצה בעי שלשה ע"ש הרי מבואר דהתוס' מדמים מיאון לחליצה ואם איתא למה לא כתבו התוס' דמיאון דומה לגט ויכול להיות אף למ"ד דחליצה ביחיד וע"כ דמיאון אינו דומה לגט רק לחליצה וגם המהר"ם שי"ף בסנהדרין פירש דרש"י כוון דדומה לחליצה אבל גט צריך עדים ולא ב"ד והובא בשו"ת שיבת ציון שם ונדחק לדחות דבריו. והנה מ"ש הנוב"י שם ראיה דגט א"צ שלשה ממה דאמר ר"א אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנותנו לה בפני עדים סגי וקשה כיון דצריך שלשה וא"כ למה צריך ליתן בפני שנים הא ביום הדיינים בעצמם נעשו עדים ואין לך עדי מסירה גדולה מזו ולא זכיתי להבין דהא ר"א ור"מ נחלקו דלר"מ מה"ת פסול בלי ע"ח ולר"א כשר כל שיש ע"מ והרי מה"ת סגי בד"מ ביחיד לר' אחא והכי קי"ל כמ"ש הרמב"ם ועיין סמ"ע וש"ך ר"ס ג' וא"כ ממילא מכ"ש בגט דכשר מה"ת וא"כ נ"מ גדולה לר"א דעכ"פ צריך שני עדים דהא מצד דין סגי ביחיד וא"ל דא"כ לסגי בעד אחד ויצטרף לדיין דז"א דעד ודיין לא מצטרף. אמנם לפענ"ד לכאורה ראיה ברורה דא"צ בגט שלשה דאי נימא דצריך שלשה כמו ד"מ א"כ ע"כ מה שמגרשין בזמה"ז דליכא מומחין דאנן הדיוטות אנן ע"כ דהוה כמו ד"מ דשליחותייהו דקמאי קעבדינן וא"כ בהא דהקשה אביי לרב יוסף בגיטין דף פ"ח דאיך מעשה אגיטי הא אנן הדיוטות אנן וע"ז חידש לו דהוה כמו הודאות והלוואות והא יקשה לנפשיה דאיך מגרשין כלל וע"כ דשליחותייהו דקמאי קעבדינן כמו ד"מ וא"כ ה"ה דיכול לעשות אגיטי וע"כ דא"צ שלשה כלל דלא הוה דין כלל ולכך לא הקשה רק איך קא מעשה אגיטי ודו"ק ואף דיש לדחות דבלי כפי' יכולין לקבל הדיוטות עליהם אף דלא שליחותייהו דקמאי קעבדי ולכך רק על דקא חזי דקא מעשה בדינא ע"ז שאל למה יוכל לכוף אבל באמת גם בכשרים כל שהבעל קיבל בודאי הי' הדיינים כופין ולמה לא הקשה ע"ז וע"כ דא"צ ב"ד של שלשה כלל ודו"ק היטב. שוב ראיתי שבאמת שיטת הב"ח דרק ע"י כפייה בעי מומחין אבל סתם דין לא בעי מומחין אבל אנן לא קיי"ל כן כמ"ש התוס' בסנהדרין וכמ"ש בתומים סי' א' ס"ק א' וא"כ ראייתי ברורה