שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״א (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה קשה לי לשיטת הרא"ש דחצר של המשכיר מקרי חצר השותפין וכפמ"ש בכוונתו א"כ לר' אלעי בראשית הגז דפוטר בשל שותפין א"כ יהיה בית שהשוכר דר בו פטור ממזוזה וממעקה ואף דאמרו דמודה ר"א במזוזה ובמעקה הא ר' חנינא מסורא אמר ליתא להני כללי ופי' הרא"ם סי' מ"ו והסמ"ג סי' ע"ט דפטור מן המעקה כשהוא של שותפות ע"ש ועיין כ"מ פי"א מרוצח ה"ב וא"כ יהי' פטור ממזוזה וזו לא שמענו. הן אמת דהסמ"ג והגהמ"יי פי"א מרוצח שם כתבו בהדיא דהשוכר בית מחבירו פטור מן התורה ממעקה והא דאמרינן בב"מ דף ק"א השוכר חייב לעשות מעקה הוא מדרבנן וא"כ באמת פטור מן התורה אבל אינו ראיה דזה דוקא לענין על מי חיוב לעשות מעקה אם על השוכר או על המשכיר ושפיר כתבו דהשוכר פטור לפי שאינו ביתו אבל עכ"פ ודאי החיוב על המשכיר דביתו הוא ולפי דברי הרא"ש מהראוי שיפטרו שניהם כמו דפטר של שותפין וכגון דא היא קושיא גדולה.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.