שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ב (ז׳)

והנה לכאורה צריך ביאור גוף קושית התוס' דבנזירות אי אפשר על ידי שליח דמה בכך דבשלמא כל תנאי שאי אפשר לקיים ע"י שליח אם כן אין המעשה אלים כ"כ להטיל בו תנאי אבל כאן הא הטעם דאי אפשר על ידי שליח משום שבמידי דממילא לא שייך שליחות והנדר והנזירות צריכין להיות על מי שנדר והזיר וא"כ למה לא יוכל להטיל תנאי והא אדרבא דוקא על גופו צריך להיות וא"כ הוה מעשה אלים אך יש לומר דשם קאי התוס' במי שהתנה שיהיה נזיר ע"מ שאהיה שותה יין ומטמא למתים והוה מתנה עמ"ש בתורה וע"ז הקשו דבלא"ה אינו ע"י שליח וא"כ הרי שם לא הוה עליו כל תורת נזירות ושפיר שייך שא"א לקיים ע"י שליח דא"ל דהו"ל מידי דממילא דזה דוקא כשהוא נזיר כמצות התורה אבל נזיר שאינו כמצות התורה הרי בא ע"י תנאי ושפיר צריך לקיימו ע"י שליח וע"ז תירצו דהבאת קרבנותיו יכולין להיות ע"י שליח וגם זה דחוק ומיהו מ"ש למעלה בשם חבורי דעיקר קושית התוס' בנזירות דהוא תואר קדושה וא"א ע"י שליח כעת נראה דאכתי קשה דבשלמא נזיר תורה שפיר שייך תואר קדושה אבל אם מתנה שלא כתורה שיהיה מותר ביין ומטמא למתים וא"כ שוב שייך ע"י שליח דאינו רק כשאר נדר שרוצה לאסור עצמו באיזה דבר ושוב אפשר לקיים על ידי שליח. אך נראה כיון דגוף הנזירות א"א ע"י שליח רק כיון שהתנה שיהי' מותר ביין בזה עוקר לנזירות תורה ונעשה נדר סתם וע"ז הקשו שפיר דהו"ל נזירות שאי אפשר לקיים ע"י שליח. ובזה מיושב מה שהקשו קושייתם דוקא הכא ולא בכל נזירות דעלמא דבשאר נזירות הוו ידעי דיכול לחול דהוה תואר קדושה דחל על גופו תואר קדושה וא"כ אין גריעותא ממה שלא יכול להיות ע"י שליח דא"א התפסת קדושה ע"י שליח אבל כאן שפיר מקשה וכמ"ש דהא ס"ד דלא הוה תואר קדושה ויש ליישב קושיא זו של הרב מוהר"א אבל לא נתחוורתי כעת. והנה בגוף דברי הנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סימן ס"ז שהוכיח שאם אחד אומר לשלוחו צא והשבע בעבורי שלא אוכל ככר זה שחל השבועה דאם לא כן ל"ש שבועה בתנאי דהוה תנאי שאפשר לקיים על ידי שליח ובאמת המהרא"י בפסקים סי' ל"ז כתב דמועיל על ידי שליח והקצה"ח סימן קמ"ג הקשה דאם כן מה הקשו בתוספת דנזירות א"א על ידי שליח והא משכחת לה בשליחות ע"ש ובחבורי יד שאול שם שהארכתי בזה וכעת תמה אני על עצמי על הנוב"י ועל הקצה"ח מה ראו על ככה דגם אם נימא דמועיל ע"י שליח היינו שהשליח יקבל הנדר על משלחו וזה יאמר לו צא והשבע עבורי או נדור עבורי אבל מכל מקום איך אפשר נזירות בתנאי דהא בעינן שמעשה הנזירות יהיה יכול לקיים ע"י שליח והרי כשאמר הריני נזיר חל הנזירות על גופו ולא מועיל שהשליח יקיים הנזירות וא"כ מה בכך שהוא יכול לקבל הנזירות ע"י שלוחו שיאמר צא ונזור עלי שאהי' נזיר אבל מכל מקום היאך יכול להתנות בנזירות דסוף סוף מעשה הנזירות צריך שיקיים בעצמו ולא ע"י השליח וז"ב כשמש ודברי הנוב"י והקצוה"ח תמוהים מאד מאד והנה כ"כ בחבורי דבנדר ונזירות לא שייך תנאי שאי אפשר לקיים ע"י שליח דעכ"פ נדרו ופתחו עמו ושפיר מצי להטיל תנאי. אמנם כעת נראה דמ"מ שפיר הקשו בתוס' דשם דאמר ע"מ שאהיה שותה יין דאמרינן דהוה מתנה על מ"ש בתורה והיינו משום שכל שקיבל נזירות סתם הוא נזיר בכלם ואיך מצי להתנות וא"כ שפיר הקשו דאף דנימא דמועיל מתנה על מ"ש בתורה דעכ"פ הו"ל תנאי שאי אפשר לקיים ע"י שליח דא"ל דהוה נדרו ופתחו עמו דזה אינו דהרי באמת כל שאמר הריני נזיר א"כ נזיר מכולם איך אפשר לומר דהוה נדרו ופתחו עמו דא"כ לא הוה מתנה ע"מ שכתוב בתורה דהא לא רצה להיות נזיר ומתחרט על נזירתו וע"כ דכל שאמר הריני נזיר רצה בנזירתו ושוב הו"ל מתנה על מ"ש בתורה ושוב אי אפשר לקיים ע"י שליח וע"כ מקשים דוקא בזה ולא בשאר נזירות. ומעתה ל"ק קושית הרב מוהר"א הנ"ל דאף בנזיר שמשון שפיר יכול להטיל תנאי דהוה נדרו ופתחו עמו ואף דנזיר שמשון לא הוה בשאלה היינו כל שכבר חל נדרו אבל כאן לא התחיל הנדר רק בתנאי זה הוה כנדרו ופתחו עמו ודוק היטב כי הוא חריף ועמוק.