שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ב (י״ב)

והנה בשנת תרח"י הגיע לי שו"ת מק' בוטשאטש מהרב מוה' ישראל ליב בהגאון המנוח אבד"ק שם ומהרב מוה' צדוק רייך והחריף מוה' זאב פארילע שמבקשים בעד מוה' מאיר שקבל על עצמו בח"ח ושד"א שאסור לו לשחוט בבוטשאטש ובסביבות בלתי רשות שני שוחטים היינו גיסו מוה' איצק ור' אנטשיל שו"ב דשם וכעת טוען שבעת שהחתים הכתב הנ"ל שקיבל עליו השו"ב ר' מאיר הנ"ל לבלתי מלא ידו לזבוח אז ראה בר"מ שאין דעתו נוחה בזה א"ל השו"ב והבטיח לו שבאם ירצו בני העיר להניח לו לשחוט במקום השו"ב השלישי אז לא יהיה לשטן לו וע"כ טוען שע"ז חתם הכתב אף בלי קרוא אותו וע"ז האריך מוה' זאב פארילע שיש להתיר לו. והנה כל דבריו אין בו ממש דמ"ש מהך דסי' רל"ב דנאמן אדם לומר דע"ת הוא נשבע הנה הוא בעצמו הרגיש דבעי שיוציא בשפתיו וכמ"ש הש"ך שם בשם הכ"מ ספ"ב משבועות וכוונתו להלכה יו"ד שם ואני הראיתי דבלא"ה זה טעות דזה דוקא אם אינו נוגע לאחרים אבל מה שנוגע לאחרים פשיטא דאינו נאמן לומר שהיה ע"ת וזה ברור ופשוט ועיין בהלכה ט"ו שם.