שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ב (י״א)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בש"ק דברים ד' אב שנת תרי"ז הגיעני תשובה מהרב מוה' אבא איסרלס ני' אבד"ק זבאריב אודות השוחטים דשם שנתאספו רבים וכן שלימים דשם וגם הוא הי' במנין והסכימו לגזור על השוחטים שיקבלו עליהם בנדר עד"ר שלא יעשו שום מו"מ ובפרט בקניות עורות בהמות גסות ודקות הנשחט ברשותם והסיבה המעוררת לזה למען עשות גדר וסייג שיהי' עושים השחזת הסכין והבדיקה בלב פנוי ודעה צלולה וגם לא יבטלו מת"ת ע"י טרדת הלב והם חתמו עצמם וקיימו וקבלו עליהם שיהיו בטלים ממסחר העורות הנ"ל וכעת טוענים השוחטים כי פרנסתם דחוקה מאד ופרס השחיטה אינו מספיק להם ומתחרטים ע"ז ורבים מהעדה שיסכימו שישאלו על נדרם בפתח וחרטה וקצת מוחים והנה העידו לפניו שבעת קבלתם עליהם זאת דברו אנשים על לב השוחטים שיקבלו עליהם והבטיחו שאם לא יספיק להם הדמי שחיטה שיוסיפו הקהל על דמי השחיטה וטוענים השוחטים שע"ד זה חתמו ושימלאו להם די סיפוק שיגיע לשלשה עשר ר"כ כל שבוע ואינו מגיע ע"כ אינם רוצים לקיים הנדר וגם טענו שאחר שקבלו שגם באי כחם לא יעשו מסחר ומתוך הדחק כבר עברו ע"ז וב"ב סחרו בזה וא"כ כבר עברו ע"ז והרי נאסר להם לשחוט ושוב מהראוי שיתירו להם בני העיר והאריך מעלתו בכחא דהיתירא. והנה לפענ"ד אף אם נימא דלדבר מצוה מתירין הרבים כאן גרע טפי שהרי כל הטעם דלדבר מצוה מתירין לדעת הפוסקים הוא מפני שרבים יסכימו ע"ז וניחא להם שיתירו כדי לקיים המצוה וזה דוקא במקום שהנדר גופא הוא נגד המצוה כמו גבי מקרי דרדקי שרבים בודאי מסכימים שיתירו לו אבל כאן גוף הנדר אין לך דבר מצוה גדול מזה ואני יודע שכבר היה אחד מהשוחטים הלז ב"ק קנעניטש והי' צעקה גדולה שע"י המסחר שכח תלמידו ומתרשל במלאכתו ורק שלא יספיק להם לפרנסה אם כן ישלימו הקהל אם הבטיחו להם אבל מה דבר מצוה יש בהתרת הנדר ואדרבא לדעתי מה שמקצת מהקהל רוצים להתיר הם נוגעים כדי שלא יצטרכו להוסיף על דמי השחיטה ומקרו נוגעים ומה שמדמה מעלתו לאשה ועבד שא"י הבעל לומר צאי מע"י במזונותיך אם אינו מספיק הנה באמת אין דמיון לזה כמ"ש מעלתו בעצמו דהקהל יוכלו לחזור בכל יום דהוה שכר פעולה מה גם דאטו נקצב שיהיה להם כך וכך ואטו זה לא מקרי פרנסה ואף שלפי צרכי ביתם אינו מספיק כ"כ מ"מ אינו בגדר טלי מע"י במזונותיך וז"פ וברור. ומ"ש שכבר עברו על החרם הנה מלבד דאין להאמין להם ע"ז דלא משוו נפשייהו רשיעי וכמ"ש מעלתו דאף אם נימא דמתכוונים לעשות תשובה וכמ"ש התוס' בב"מ דף ג' (ועיין במהרלב"ח) מ"מ כיון דהא גופא לא נמצא ברשב"א כמ"ש מעלתו וכבר כתבתי בחבורי יד שאול בסי' ר"ח ביד יוסף שם ס"ק י"א דבשו"ת תשב"ץ ח"ב סימן כ"ג מבואר בהדיא דוקא שלא נדרו עד"ר אבל כל שנדרו עד"ר לא מועיל התרה אף שכבר עברו וע"כ ברור לפענ"ד דאין להם התרה
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.