שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קי״ז (ב׳)

מכתבו קבלתי היום והנה לא אוכל להשיבו דבר מלא כי קשה עלי העיון מחמת כאב עיני ל"ע השם ירפאני. לפענ"ד ל"ש מוקצה בחולה שיב"ס לולא דברי הרא"ה ז"ל דהנה התוס' בחולין דף ט"ו ע"ב ד"ה כגון כתבו וא"ת אם יש מוקצה לחצי שבת אמאי שרי לר"מ בשוחט לחולה והבריא וכו' ותירצו כיון שרגילות הוא שיחזור לחליו לא הוה מוקצה וכו' ולפ"ז מכ"ש באם הוא חולה שאב"ס מע"ש די"ל דאולי אח"כ יסתכן ויהיה חולה שיש בו סכנה ולפ"ז הרי התוס' בפסחים דף מ"ו ע"ב ד"ה לרבה הקשו למ"ד הואיל בטלת כל מלאכת שבת דהא חזי לחולה שיב"ס וכתבו דחולה שיש בו סכנה לא שכיח ע"ש ולפ"ז אם היה חולה שאב"ס מע"ש יוכל להיות שיבא לחולי שיב"ס ושוב לא שייך איסור מוקצה ואולי הרא"ה לא ס"ל כתירוץ הזה של התוס' רק כתירוץ השני שבתוס' שם ולסברת התוס' י"ל דל"ש מוקצה ועכ"פ מוקצה בודאי לא הוה. ובזה אני מיישב דברי הה"מ בפ"ב מיו"ט ה"א והר"ן במס' שבת דחזי לחולה והקשה הלח"מ דאם לחולה שיב"ס גם שאר איסורים מותרים ונדחק ועיין במ"א סי' תצ"ח ס"ק ו' ובמחה"ש שם שנדחק בזה ולפמ"ש א"ש דמיירי אם הי' חולה שאב"ס לא הי' חל עליו איסור מוקצה ביו"ט דיכול להיות שיסתכן ודו"ק. בדבר קושייתו בחולין דף קל"ט מנדרים ל"ד כבר קדמוהו בשו"ת ש"ב הגאון הנוב"י חיו"ד ז"ז אין דבר: