שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קי״ב (ב׳)

ראיתי את השאלה והמעשה שהי' כך הי' שבאה אשה אחת מניקה לקהלתו ונשאת לבחור אחד כבן ארבעים שנה והוא בעל חטוטרות פו"א כהר גבוה ותלול ולא היתה שום אשה נתרצית להנשא לו ובעת הנישואין לא הי' מעלתו בביתו וכאשר נתוודע לו הדבר שיש לה ילדה כבת שמנה חדשים שלח שליח ב"ד להפרישם אולם איזה אנשים דשם קמו למולו ואזרו חיל כגבורים ואנשי מלחמה במלחמתה של תורה ודברו על לב האיש שלא ישמע לקולו באומרם שקודם הנשואין לא נודע להם מהילד והוי דיעבד וגם אם יגרשנה לא ימצא שום אשה שתרצה להנשא לו והילדה היא אצל מניקת וגם גיסה בעל אחותה שהיא אומרת שנתעברה ממנו לזנונים משלם שכר הנקה. הנה כבר הגדתי לו בע"פ שאין מקום להתיר וכאשר ביקש ממני להראות להם מכתבי אמרתי לרשום בקצרה אף שאני פה קרית חוצות בלי שום ספר לא מראשונים ולא מאחרונים כ"א מאשר שמור בזכרוני.