שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״י (י״א)

והנה בהך דהמבשל חלב בחלב דאמרו שם דנחלקו באחע"א ואח"כ מסיק דעל אכילה בודאי לא לקי לכאורה קשה דלמה לא נוקי דפליגי במבשל חלב בחלב ח"ש דמצד תרבא הי' שרי דאינו רק ח"ש ושפיר חל איסור בב"ח דעל ח"ש אחע"א כמ"ש התוס' בשבועות כ"ד ובב"ח חייב בחצי זית בשר וחצי זית חלב כדאמר לוי בחולין דף ק"ח וכעין זה הקשה בכו"פ ריש סי' פ"ז. ואמרתי בזה דכל הטעם דחל על ח"ש לחד תירוצא בתוס' בשבועות הוא משום דאינו מפורש בתורה וזה בשאר איסורים אבל בתרבא דמפורש כל אוכל חלב אף בחצי שיעור לא חל דמה"ט חידש הר"ש פ"ב דטבול יום דדיקולא בתרבא חצי שיעור ע"י תערובות אסור וכמ"ש בתשובה ואכ"מ ובלא"ה יש לומר דבב"ח כל שכבר נאסר אינו בגדר בב"ח דשניהם היתר והתורה אסרה החיבור ביחד וכעין שכתב הכו"פ בביאור דברי הנקודה הנפלאה של הרמב"ם ודו"ק היטב. והנה במ"ש למעלה דאינו דרך בישול כיון שגם מי חלב יש לו אותו טעם ואפ"ה כשר וא"כ אינו מרגיש החלב האסורה בשנת תרט"ז ה' בשלח מצאתי בתוס' בחולין ק"ט ע"ב ד"ה ההוא לקדירה במ"ש דהחלב של הכחל עם בשר אחר נשתנה הטעם ואסור אבל בכחל עצמו מותר אף שחזר ונבלע ולא נודע הטעם ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אותו חלב שכבר הי' מתחלה חלב מותר ל"ש דרך בישול אבל בבשר אחר אסור דהא ניכר הטעם של החלב. ובזה נראה לפענ"ד ליישב מ"ש הרמ"א סי' צ' סוף ס"ג דכחל קודם צלייתו אף שהניחו יום שלם בחלבו שרי ולא שייך כבוש כמבושל ושאר בשר בחלב שחוטה שייך כבוש כמבושל. והטעם נראה לפענ"ד דהא בעי דרך בישול בנ"ט והרי אותה כחל בחלבה ל"ש נו"ט דטרם שפירש הי' ג"כ אותו טעם ואפ"ה שריא א"כ לא שייך דרך בישול וא"כ מכ"ש דלא שייך כבוש כמבושל בזה משא"כ בשאר בשר דשייך כבוש כמבושל ומה שהקשה הט"ז דגם בשאר בשר בחלב שחוטה הו"ל גזירה לגזירה והקשה בדג"מ מהך דבר גוזלא דנפל לכמכא דלא שרי' רק משום שנאכל מחמת מלחו אף דהוה גזירה לגזירה. לפענ"ד יש ליישב דשם מיירי אם בא לאכלה אח"כ ע"י בישול ואז יאסר הגוזל משום דבלע כומכא ונתבשל בתוכו אבל בשר שחוטה שנכבש בחלב דרצה הט"ז להתיר הוא כשכבר נתבשל ולא יבא לידי בישול עוד. והנה הקשה ע"ז ש"ב החריף מוה' אברהם לבוב ני' דאכתי יקשה מהא דאמרו שם וה"מ חי אבל צלי בעי קליפה והא בצלי שוב הו"ל גזירה לגזירה. אבל לפענ"ד נראה דלענין קליפה שוב הו"ל כבוש כמבושל מה"ת דדוקא לענין שיתבשל כלו ע"י הכבוש לא נחשב כבוש כמבושל אבל כ"ק מבשל הכבוש ונאסר כנלפענ"ד. אך בגוף הקושיא עיין נקה"כ מ"ש ועיין בט"ז סי' צ"ח ס"ק ה' ולפענ"ד יש לומר בפשיטות דשני גזירות שנגזרו כל אחת בפ"ע רק שנזדמנו יחד בענין אחד לא שייך גזירה לגזירה עד"מ כאן דכבוש כמבושל בשאר איסורים הוא מה"ת לא שייך בזה גזירה לגזירה ודוקא דכל דהשני גזירות הם רק גזירות באותו ענין שייך גזירה לגזירה וזה כלל חדש וצריך ביקור בספרים