שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״א (ט׳)

ובזה מיושב היטב דברי הטור בסי' תע"א שכתב דמותר לשתות בע"פ בין רב ובין מעט ותמה הב"י דבברכות דף ל"ה אמרו דטובא מגרר גריר ופורתא מסעד סעיד וכיון דמעט מסעיד סעיד אסור לשתות בע"פ דא"כ אוכל למצה אכילה גסה כדאמרו בפסחים ק"ח הנ"ל והב"י נדחק מאד וכל האחרונים יצאו מבוהלים ודחופים בזה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לפי מה דקי"ל דאין מפטירין אחר מצה אפיקומן ע"כ צ"ל כמ"ש התוס' שם דלא ס"ל כטעם הירושלמי הנ"ל בפסח דא"כ מ"ט דמצה ורק משום דבעי שיהי' טעם מצה ופסח בפיו לכך אין מפטירין ולפ"ז ע"כ מה דפסח נאכל על השובע משום דלא חשיב בכה"ג אכילה גסה וכפשטת הדברים בתמורה שם וא"כ ממילא גם במצה נאכל על השובע וא"כ גם פורתא מותר לשתות ודו"ק היטב כי הוא ברור כשמש. שוב ראיתי בצל"ח דף ק"ז שנדחק בישוב דברי הטור סי' תע"א במה שאסר חמשת המינים וגם במה שהתיר לשתות מעט בדוחק לא ישוער והנראה לפע"ד כתבתי