שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״א (ד׳)

והנה בישוב קושית המהרש"ל והמהרש"א הנ"ל במה דחזר בו ר"א שהקשו דמכל מקום היאך מקיים ההשלמה בליל אחרון הא בעי סוכה ועבר על בל תוסיף לפענ"ד נראה כעת דבר חדש דהנה התוס' בברכות דף מ"ט בהא דאמרו והא שבת ויו"ט דלא סגי דלא אכיל הקשו הא בסוכה אמרו דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל וכתבו דאינו חייב בשביל סוכה רק בשביל יו"ט וע"ז הקשו דמה נ"מ בין אם חייב מחמת סוכה או מחמת יו"ט ודבריהם תמוהים דהא נ"מ טובא דמחמת יו"ט סגי בכזית או כביצה ואילו מחמת סוכה צריך יותר מכביצה וכבר נתקשה בזה בשעה"מ הלכות סוכה ולולב והאריך בזה וגם אני כתבתי בזה. וכעת נראה דבר חדש דהנה לפענ"ד היה נראה דאף דקיי"ל דאוכלין אכילת ארעי חוץ לסוכה היינו דאם אינו רוצה ללכת לסוכה ואוכל חוץ לסוכה אמרינן דאינו מחוייב לאכול בסוכה אבל אם כבר ישב בסוכה ואכל דבר שחייב לאכול בסוכה שוב אינו רשאי להניח הסוכה ולאכול חוץ לסוכה אף שיעור אכילת עראי וטעם הדבר נראה לפענ"ד כיון דכבר נקבע עליו חיוב הסוכה נתחייב אף על שיעור עראי וכעין זה אמרו בב"מ דף נ"ו דאין ב"ד נזקקין על פחות משו"פ אבל אם הי' בתחלתו פרוטה כיון שכבר נזקקו לפרוטה נתחייבו אף בפחות משו"פ וה"ה כאן כל שכבר יושב בסוכה וקבע סעודתו שוב אף עראי נעשה קבע וכמו כן אם נקבע למעשר גם ארעי אין אוכלין וה"ה בזה כנלפענ"ד דבר חדש. ומעתה נראה לפענ"ד דבר נכון דהנה בטעם דפשיטא ליה לש"ס דלא סגי בשבת ויו"ט בלי פת היה נראה לפענ"ד דהרי קיי"ל אין קידוש אלא במקום סעודה וא"כ בעי קביעות סעודה ומה מאד שמחתי שמצאתי הדבר מפורש בתדר"י בברכות פרק שלשה שאכלו שכתבו דסעודה שלישית של שבת סגי בפירי ודוקא סעודת ערב ובוקר של שבת בעי פת משום דאין קידוש אלא במקום סעודה משא"כ סעודה שלישית דלא בעי קידוש סגי בפירי ע"ש הנה מבואר דהטעם דבעי פת הוא בשביל הקידוש דטעון סעודה ועיין מ"א סי' קפ"ח ס"ק ט' ולפ"ז כיון דבשבת ויו"ט צריך לקדש על רביעית ובעי בודאי סוכה כמבואר סי' תרל"ט במ"א ס"ק ה' דכל שקבע ליין צריך סוכה ומכ"ש ביין קידוש דודאי מקרי קביעות וכיון שכן שוב כל שחייב לאכול פת משום דאין קידוש אלא במקום סעודה ממילא אסור לאכול בלי סוכה דהא כבר נקבע לסוכה ובלא"ה בפשיטות אתי שפיר טפי דאי אפשר לאכול בלי סוכה דא"כ לא יצא ידי קידוש במקום סעודה כל שאינו במקום אחד ואף דמבואר בסי' רע"ג ס"א דמבית לסוכה חשוב מפנה לפנה עיין מג"א שם דאם מחיצות הבית מפסיקות הו"ל כמבית לחדר וא"כ שוב בעי סוכה ושפיר הקשו דמה נ"מ סוף סוף הא בעי לאכול משום יו"ט וממילא נתחייב בסוכה וכמ"ש ודו"ק. עוד היה נראה לי דבר חדש דהנה באמת קיי"ל דהאוכל ושותה אין מצטרפין לענין איסור יוה"כ וכן לענין ברכה אחרונה והנה רש"י בחולין דף ק"כ לענין ציר שע"ג הירק כתב דאף דמשקה הוא ואין מצטרף עם אכילה ה"מ אכל ושתה דקים להו לרבנן דלא מייתבא דעתי' בהכי אבל ציר שע"ג הירק קים להו לרבנן דמייתבא דעתי' ע"ש ובמג"א סי' ר"י ס"ק א' הביאו ולפ"ז גם אנן נימא כיון דשתה יין קידוש ברביעית ואכל פת דאין קידוש רק במקום סעודה בזה ודאי מצטרף לסוכה דאף דאכל ושתה אינו מייתבא דעתי' כאן ע"כ מייתבא דעתי' שהרי כל עיקר דתקנו קידוש במקום סעודה הוא בשביל דכתיב וקראת לשבת עונג וכמ"ש רשב"ם פרק ערבי פסחים דף ק"א ולפ"ז ע"כ בעי סוכה דמצטרף שהרי מייתבא דעתי' דמקיים בזה וקראת לשבת עונג וא"כ שוב שפיר הקשו דהא נתחייב מחמת יו"ט והיינו כמ"ש וע"ז תירצו דמיירו בירדו גשמים וא"כ הקדוש לא צריך שיהיה בסוכה לולא דבעי לאכול בסוכה בשביל לילה ראשונה אבל בשאר הימים אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל וגם אסור לאכול בירדו גשמים. ובזה מיושב היטב קושית המהרש"ל והמהרש"א דבשלמא אם הי' מצריך ר"א לאכול י"ד סעודות וא"כ הוה סעודות כדרך שאדם אוכל ותשבו כעין תדורו א"כ עכ"פ הוה יותר מכביצה ושפיר קשה איך ישלים בלי סוכה וכשישב בסוכה יהיה עובר על בל תוסיף אבל בלילה הראשונה דבאמת יצא בכזית רק מה דבעי בסוכה הוא משום דהקידוש מצטרף שתיה לאכילה וא"כ שפיר בליל יו"ט אחרון יהיה בלי סוכה ושפיר יוצא דלא בעי סוכה כלל ודו"ק היטב