שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״א (ב׳)

הנה הבאר שבע כתב דצריך להתיישב בדבר דמצינו כמה חומרות שמחמירין על עצמינו ולא אמרינן דנקרא הדיוט ועיין במ"א סי' ל"ב ס"ק ח' ולפענ"ד נראה דבאמת כל דעושה מצד החומרא אינו הדיוט ומה שאמר וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא נקרא הדיוט משום דבאמת מצד מצות סוכה אינו חייב לאכול רק בלילה הראשונה דיליף ג"ש מחג המצות ולא מבעיא לדעת הפוסקים דאינו מחויב לאכול פת כלל ביו"ט ואף לדעת הפוסקים המחייבים עכ"פ מצד מצות סוכה אינו מחויב ע"כ כאן דרשות הוא לכך כל שירדו גשמים מה"ת פטור ממילא אם רוצה לחייב עצמו נקרא הדיוט כיון דרשות הוא שלא לאכול ולא לברך וז"ב לפענ"ד. ובזה אני אומר טעם הפוסקי' המחמירים בלילה הראשונה דצריך לאכול כזית בסוכה בלילה הראשונה אף אם ירדו גשמים ולכאורה צריך ביאור אמאי לא מקרי פטור מן הדבר ועושהו ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דבלילה הראשונה חייב לאכול בסוכה וא"כ עושה משום חומרא של המצוה שוב לא נקרא פטור מן הדבר ועושהו ובזה י"ל דגם בלילה השניה יתחייב לאכול בסוכה אם ירדו גשמים ואף דאנן בקיאי בקביעא דירחא ומהאי טעמא מיקל בפסקי מהרי"א כמבואר בסי' תרל"ד משום דכיון דעיקר החיוב בלילה הראשונה מצד מצות יו"ט וכל שהוא עושהו מצד מצות יו"ט אין חילוק בין לילה ראשונה לשניה וכעין זה כתב התה"ד הובא במ"א סי' תצ"ד ס"ק ד'. ובזה מיושב קושית המהרש"א בסוכה דף כ"ז בהא דפרש"י דחזר בו ר"א היינו דס"ל שאם רצה להתענות יתענה רק דבליל יו"ט הראשון אם לא אכל ע"ש דישלים ביו"ט האחרון והדבר תמוה דאכתי אמאי אינו עובר בב"ת ולפמ"ש אתי שפיר דבשלמא לפי הס"ד דחייב לאכול בסוכה י"ד סעודות א"כ עיקר החיוב בא בשביל הסוכה דבשביל יו"ט אין החיוב ותדע שכן דהרי לר"א ס"ל דביו"ט כולו לד' ויושב ושונה ואיך קאמר הכא דחייב בי"ד סעודות וכמדומה שכן הוא בשאגת ארי' וע"כ דהחיוב הוא משום מצות סוכה משום דתשבו כעין תדורו וכיון שכן שפיר מקשה איך ישלים בליל יו"ט האחרון הא עיקר משום ב"ת אבל לפי מאי דמסיק דחזר בו ר"א וס"ל דאינו מחויב לאכול ורק בליל יו"ט הראשון משום דיליף מחג המצות וכיון ששם אינו רק בשביל מצות החג ורק דבחג אסור לאכול בלי סוכה ואם לא אכל צריך להשלים א"כ תו לא שייך בל תוסיף כיון שאינו רק משלים אכילת החג וכמדומה שלזה נתכוין המהרש"ל ונתיישב קושית המהרש"א ודוק. ובדרך הפלפול יש לומר דלפי מה דמסיק הש"ס דמשלים היינו במיני תרגומא והר"י פירש מיני תרגומא הוא פירות א"כ כיון דפירי לא בעי סוכה ורק בשביל יו"ט הוא קביעות ועיין מ"א סימן קס"ח ס"ק י"ג דפת הבא בכסנין בפורים כיון דקובעין עליו הוה כקביעות ועיין במ"א שם דיו"ט הוי קביעות ולפ"ז ה"ה הכא אף דפירי לא בעי סוכה כיון דהוא משלימו בשביל סעודת יו"ט הוי קביעות ולפ"ז מיושב קושית המהרש"א דלענין בל תוסיף אינו עובר כיון דבאמת פירי לא בעי סוכה ממילא לכך אינו עובר בב"ת ודוק איברא דביומא דף ע"ט להיפך דייק הש"ס דאי ס"ד פירי בעי סוכה ליתני פירות ולדידי' אדרבא פירי בעי סוכה לא מצי למתני פירי משום דעבר בב"ת אבל באמת הרי ס"ל שם דאם השלים י"ד סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה וזה לפי הס"ד שלא חזר בו ר"א וא"כ ע"כ בעי סוכה ושפיר פריך הש"ס ליתני פירי אבל לבתר דפריך כאן דעבר בב"ת ומשום דחזר בו ר"א א"כ תו ל"ק מהתם ליתני פירי משום דאדרבא כיון דפירי בעי סוכה תו לא מצי למתני פירי משום דעובר בב"ת ודוק. ובזה מדוקדק מה דלא פרש"י בסוכה כמו ביומא ובזה מיושב קושית התוס' ד"ה מיני תרגימא ודוק כי קצרתי. עכ"פ הדין שכתבתי הוא נכון דלא נקרא הדיוט רק בשאר הימים שאינו מחויב לאכול ובזה מדוקדק לשון ששנו חכמים במשנה משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו והיינו דהוא בא למזוג לו כוס מעצמו ורבו לא צוה לו לכך אמר לו אי אפשי בשימושך ודוק. והנה בחידושי אמרתי בישוב קושית המהרש"א דהנה בהא דאמר כדירה מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל והקשו בתוס' ברכות דף מ"ט דהא ביו"ט חייב לאכול פת וכתבו דמשום סוכה לא מחייב וע"ז הקשו דאכתי מה נ"מ בין אם החיוב משום סוכה או משום יו"ט וע"ז הקשה אותי עלם משכיל מפה לבוב דלפי מ"ש המלמ"ל פ"ד מיסוה"ת להסתפק אם יוצא במ"ע לאכול שלא כדרך אכילה א"כ שפיר נ"מ דמשום יו"ט סגי אם אכיל שלא כדרך אכילה וסוכה לא חייב דלא אכיל כדרך אכילה שיהיה חייב בסוכה והשבתי דזה ליתא דע"כ לא נסתפק המלמ"ל רק דמ"מ אכילה בעי אבל כאן דאתה פוטרו מסוכה וע"כ דאין זה אכילה ואיך אפשר דיוצא ידי מצוה כל דלא חשוב אכילה לסוכה ורק להיפך כל דאתה מחשבו אכילה צריך סוכה וכעין דאמרו מיגו דהוה דופן לענין שבת הוה דופן לסוכה ומכ"ש בזה. ומעתה מיושב קושית המ"א דשפיר יש לומר דמשלים הסעודה דליל יו"ט הראשון ואוכלו שלא כדרך אכילה ובאמת אוכל בסוכה ואינו עובר בבל תוסיף דבאמת כל שאכל שלא כדרך אכילה אינו חייב בסוכה וא"ל דאם לא חשיב אכילה לענין סוכה גם לענין אכילת יו"ט לא מחשב אכילה ז"א דכאן ביו"ט האחרון דבאמת אסור לישב בסוכה אם כן אדרבה דמחשב אכילה אף שלא כדרך אכילה אסור לישב בסוכה וא"כ שפיר יכול לישב בסוכה ובאמת אמרינן דלענין סוכה לא מחשב אכילה ואינו עובר בב"ת דלא שייך דמיגו דחשוב דופן דעכ"פ לעבור על בל תוסף פשיטא כל דעושה מעשה שאינו אוכל כדרך אכילה בודאי אינו עובר בבל תוסיף וגם כשלא יאכל בסוכה גם כן עכ"פ המצוה מקיים של אכילה וא"כ ממילא יכול לישב בסוכה ולא יעבור על בל תוסיף ולענין אכילת יו"ט מחשב אכילה ודוק היטב.