שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ו (ט״ו)

ולפענ"ד כוונת התה"ד פשוט דמ"מ הוציא אותו מידי זחילתו דמעיין הוא זוחל בעצמותו משא"כ מי גשמים שאינו זוחל והו"ל כנפסק הזחילה דפסול ועכ"פ אותן המים שנתבטלו במי מעיין המרובים אבל הם בעצמותם ישנם שם ודלמא טובל באותן המים שאינם זוחלין ואינם מטהרים ואטו אפשר שיתבטלו ממציאותן והרי הם הרוב וא"כ מ"מ טובל במי גשמים ולפ"ז כל שרבו הזוחלין א"כ מה בכך דמב"מ לא בטל אטו אפשר לומר דבטל הזחילה מהמעיין והוא באמת טובל במי מעיין דהרי אזלינן בתר הרוב והרוב מים הם זוחלין וא"כ מה בכך שיש בו מי גשמים אטו אפשר לומר שהמים של גשמים המועטים יבטלו המים המרובין של מעיין וניהו דלא בטל דיו שיפקיע את עצמו אבל לא שיוכל להפקיע המי המעיין מתורת זחילה וא"כ הוא טובל במי המעיין המרובין וז"ב כשמש