ובזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הרמב"ם שכתב שם דטמא מת שחל שביעי שלו להיות בע"פ דאין שוחטין וזורקין עליו וכתב דאותן האנשים לא יכלו לעשות פסח ביום ההוא משום דחל שביעי שלהן להיות בע"פ והקשה הראב"ד דלמה לא יוכלו לעשות. ולפמ"ש יצא לו לרבינו מהא דאמרו בסוכה דעוסק במצוה פטור מן המצוה ואם איתא לדברי הראב"ד היו יכולים לעשות וא"ל דלא הי' להם מי חטאת דיש לומר דרבינו פוסק כאידך דשמואל דנהרא מכיפיה מבריך וכמ"ש ר"ת וא"כ למה לא יוכלו לעשות הפסח וע"כ דטמא מת שחל שביעי שלו בע"פ נדחה לפסח שני.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ו (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.